תקציר העדות
"כל הזמן היה לי בראש: איך הילדים יוצאים מזה." - הדס לוי-ביליג על 7.10 בסעד
העדות המלאה
עדות
הדס לוי ביליג
בשש וחצי בבוקר נשמע מטח טילים כבד בסעד. הדס, שאירחה בביתה את הוריה ואת סבתה ניצולת השואה, העירה את כולם והם עברו למרתף. לאורך היום דאגה לייצר אווירה נינוחה עבור ילדיה עם משחקי שולחן וארוחה מסודרת במרחב המרתף. במרחב זה לא חיללו את השבת. בקומה העליונה התעדכנו המבוגרים דרך הווטסאפ. אחר הצהריים החלה הפסקת החשמל. במוצאי השבת כשנחשפו לחדשות הבינו את המתחולל בנגב המערבי. בבוקר יום ראשון התפנו עצמאית לאורנית לאחר הודעה שאיפשרה זאת. עוד באותו ערב הצטרפו לקיבוץ שהתפנה למלון בים המלח. כעבור יומיים בלבד יזמה הדס הקמת בית ספר וניהלה זאת עבור ילדי סעד, וקיבוצים נוספים. אחרי כארבעה חדשים עברה המשפחה למזכרת בתיה, ובחלוף הזמן חזרה לסעד. מתוך הטראומה יצאה הדס בתחושה כי היכולת לבחור, לנהל ולקדם את הנעשה סביבה, היא רבת ערך ומעניקה משמעות.
תאריך התיעוד:
27.05.2025
איפה התרחש האירוע:
סעד
שם המתועד/ת:
הדס לוי ביליג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
יורם מילוא
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
רחל שגב
עריכת תוכן:
עטר פלג
עריכת קול:
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
