
העדות המלאה
עדות
חגית יהושע ארזי
חגית יהושע ארזי, מקיבוץ ניר יצחק, נשארה לבד בממ״ד בשבת בבוקר, כשבעלה יצא לעזור לבתם ולנכדים בממ״ד שבביתם. הבן אופק הצטרף לכיתת כוננות, ולאחר זמן קצר הקשר עמו נותק. חגית שמעה את המחבלים הורסים את ביתה, ונאבקה להחזיק את ידית הממ״ד שעות ארוכות.
רק אחר הצהרים הגיעו חיילי צה"ל, ואפשרו לה לצאת לרגע כדי לשתות ולהתפנות. עד הערב חולצו ורוכזו כל אנשי הקיבוץ במרכז הקיבוץ, ואז התבשרה המשפחה על נפילתו של אופק. חגית התחננה לראות את גופת בנה, להיפרד ממנו, אך מחבלים עדיין נמצאו בשטח, והדבר לא התאפשר. גם אחרי הבשורה המרה המשיכה חגית לטפל בחברים הקשישים, עד שפונו כולם ביום ראשון בערב לאילת. אופק נקבר כעבור שבועיים בבית העלמין בניר יצחק, בנוכחות חמישה בני משפחה. אוהל השבעה הוקם ליד המלון באילת.
תאריך התיעוד:
05.08.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
חגית יהושע ארזי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
חן ליאופולד
ראיון:
חיה קרופניק
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
מיכל גל
עריכת קול:
אריזה:
נויה משרקי בושין
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים