העדות המלאה
עדות
יחזקאל (חזי) עינת, חנה עינת
במשך שש שעות שהו חנה וחזי עינת בממ"ד בביתם שבנחל עוז. הם הורגלו בעבר למבצעים צבאיים וירי טילים, אך הרעש ששמעו בשבת בבוקר היה חריג בעוצמתו. במהלך כל השעות האלו נחשפו לווטצאפים מחברי הקיבוץ, המבקשים סיוע מהצבא בשל חדירת המחבלים לקיבוץ ולבתים. גם בני משפחתם שמחוץ לקיבוץ, הרבו לשאול: היכן הצבא? דלת הממ"ד, והבריח החזק שהותקן בה, חסמו את הרעשים מבחוץ ומתוך הבית ויצרו מעטפת של הגנה, אך בתוך הממ"ד שררה תחושה של חוסר אונים. רק כאשר הגיעו, בחסות הצבא, למקום הכינוס של חברי הקיבוץ, התחילו להבין את גודל הפגיעה בקהילה. הם בחרו להתפנות תחילה לבית של בנם, אך לאחר זמן הצטרפו לקהילת הקיבוץ במשמר העמק. הם מתגעגעים ורוצים לשוב לבית שבנחל עוז.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
יחזקאל (חזי) עינת, חנה עינת
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
