תקציר העדות
״הבנתי שיש סיכוי מאוד סביר שאני לא יוצאת מפה היום. או שחוטפים אותי, או שהורגים אותי, או שמחלצים אותי״
העדות המלאה
עדות
איריס גנור
איריס גנור, בת 64, עזבה את נחל עוז לפני עשרות שנים. היא הגיעה לקיבוץ לסוף השבוע כדי לבלות את החג עם המשפחה. כאשר נשמע צבע אדום היא ננעלה בממ״ד עם אמא שלה בת ה-86 ואחותה. במשך 18 שעות ארוכות ומפחידות הן חיכו לחילוץ. בינתיים הן שמעו יריות, הלמות בדלת ובחלון, ושמועות על הזוועות שמתרחשות בבתים שאליהם חדרו מחבלים. בזמן הזה איריס קיבלה את הדין והבינה שיש סיכוי שלא תצא משם בחיים. היא כתבה טקסט כדי שיהיה לה איך לזכור למקרה שהיא תצא משם בחיים, ואיך להיזכר למקרה שהיא תמות. כאשר שבה לתל אביב, הבינה שהיא לא באמת חזרה לחיים שלה.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
איריס גנור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אסף בן עמי
ראיון:
דבורית שרגל
עריכת וידאו:
רותי מינסטר
עריכת תוכן:
דנה שוופי
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
ראיון: דבורית שרגל
צילום: אסף בן עמי
עריכת וידאו: רותי מינסטר
עריכת תוכן: דנה שוופי
מדיה נוספת
סיו (יוסי) שצקי, מיכל אברהמי שצקי
"שמענו יריות של נשק חי ולא ידענו מי יורה על מי" - מיכל וסיו (יוסי) שצקי מתארים את 7.10 בקיבוץ מגן
גלית נחמיאס
זה הדבר הכי נורא לראות את הבן שלי מת, ירוי , לא זז"- גלית נחמיאס על מות בנה שנפל בקרב במושב ישע
מינה בראלי
"אני רואה את השמיים אדומים שחורים כמו מופע לייזר של זיקוקים" - מינה בראלי מספרת על 7.10 בעין הבשור
דוד (דתו) שרעבי
״באותו רגע השלמתי עם זה, שאני אמות עם המחבלים״ - דוד (דתו) שרעבי על 7.10 בשכונת דור צעיר בכפר עזה.
