העדות המלאה
עדות
איריס גנור
איריס גנור, בת 64, עזבה את נחל עוז לפני עשרות שנים. היא הגיעה לקיבוץ לסוף השבוע כדי לבלות את החג עם המשפחה. כאשר נשמע צבע אדום היא ננעלה בממ״ד עם אמא שלה בת ה-86 ואחותה. במשך 18 שעות ארוכות ומפחידות הן חיכו לחילוץ. בינתיים הן שמעו יריות, הלמות בדלת ובחלון, ושמועות על הזוועות שמתרחשות בבתים שאליהם חדרו מחבלים. בזמן הזה איריס קיבלה את הדין והבינה שיש סיכוי שלא תצא משם בחיים. היא כתבה טקסט כדי שיהיה לה איך לזכור למקרה שהיא תצא משם בחיים, ואיך להיזכר למקרה שהיא תמות. כאשר שבה לתל אביב, הבינה שהיא לא באמת חזרה לחיים שלה.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
איריס גנור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
ראיון: דבורית שרגל
צילום: אסף בן עמי
עריכת וידאו: רותי מינסטר
עריכת תוכן: דנה שוופי
מדיה נוספת
גאיה חזן
"ואין מי שיבוא לעזור, אנחנו מבינים שאנחנו על החיים שלנו" - גאיה חזן מספרת על 7 באוקטובר בנחל עוז
חן איציק
"התארגן צוות שרותם טרקטור לעגלה והולך לאסוף גופות בקיבוץ" חן איציק מספר על פלישת המחבלים לניר עוז
אלעד גילאור
״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים
קרן אשר
״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים
חן אפללו
"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים