תקציר העדות
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
העדות המלאה
עדות
יהודית צמיר
את ערב שמחת תורה בילו יהודית צמיר ובעלה אצל הבן ומשפחתו בצפון. בשבת החלו התרעות בווטסאפ הקיבוצי, והודעת הרבש"ץ להתחמש בנשק. הם לא היו מודעים למתרחש בשל נפילת התקשורת ומאוחר יותר הצטרפו לקהילת הקיבוץ המפונה. יהודית מעידה על מתח בקרב החברים. לאחר חצי שנה החליטו לחזור לקיבוץ. מתנדבים סייעו לשמר את הקיבוץ והבתים פה, כך שהם חזרו לישוב מסודר. רק שנה לאחר מכן הבינו את גודל הסכנה בה עמד הקיבוץ. יהודית שורדת השואה מתארת כיצד חלומותיה נצבעו בדם. היא רגישה יותר לקולות המלחמה בשל המלחמה אותה חוותה כילדה רכה. יהודית רואה עתיד לקהילת מפלסים ומצפה לקליטת המשפחות העתידית. היא דואגת להתנהלות המדינה וליכולתה להבטיח עתיד כלכלי לילדיה ולנכדיה. מגיעה לנו שנה טובה יותר, היא אומרת, ומאמינה כי אסור לאבד את התקווה.
תאריך התיעוד:
08.01.2025
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
יהודית צמיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
שלי וקסמן
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
