תקציר העדות
"המעבר הזה, בין גן העדן לגיהינום עלי אדמות" - קטי לוי מספרת על שבעה באוקטובר בנירים
העדות המלאה
עדות
קטי לוי
קטי לוי, בעלה שי ושלושת בניהם הצטרפו לקיבוץ נירים לפני שלוש שנים. ביום שישי נסעה המשפחה לתל אביב, ובערב חגגו עם כל הקיבוץ. האזעקות הכניסו אותם לממ"ד יחד עם חבר של הבן. לשי, שהוא כתב צבאי של מאקו, היה הטלפון היחיד בממ"ד. הבית לא היה נעול, חלון הממ"ד נסגר חלקית בלבד, ורק כעבור שעות הצליחו לסגור אותו. מבחוץ נשמעו כל העת קולות ירי, אזעקות וצעקות בערבית. הילדים הסתתרו מתחת למיטה. מחבלים פרצו לבית והתנהל קרב על הידית של דלת הממ"ד. המחבלים שדדו וניסו לשרוף את הבית ואז הלכו. אחר הצהריים הגיעו החיילים והמשפחה פונתה לבתי הילדים, תוך שהם נחשפים למראות של הרס, גופות ושריפות. בין היתר ראו את גופתו של שכנם, רועי פופוול ז"ל. קטי, שעבדה במשך שנים במשטרת שדרות, התוודעה למחרת לטבח ולחברים שאיבדה בתחנה. המשפחה פונתה לאילת. כיום מתגוררים עם הקהילה בבאר שבע.
תאריך התיעוד:
19.06.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
קטי לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גיל לוין
ראיון:
הדר רסיסטל
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
הדר רסיסטל
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
