תקציר העדות
”המוטו שלי היה, לפחות נמות ביחד“ – ליאן סגל מספרת על 7 באוקטובר בכיסופים
העדות המלאה
עדות
ליאן סגל
בשישי נשארה ליאן ללון אצל אחותה הצעירה בכיסופים. בשבת בבוקר התעוררו האחיות מאזעקות שרדפו אזעקות ומיד הסתגרו בממ“ד, מקוות שהאירוע יסתיים מהר. מכיוון שהבית ממוקם בשכנות לביתו של רבש“ץ הקיבוץ, שהותקף ראשוּן, ומהודעות מחברים, הבינו שמדובר בחדירת מחבלים. בחוסר אונים, נשכבו במיטה וחיכו. מתוך הממ“ד שמעו את הקרב הארוך מול עשרות מחבלים אותו ניהלו שי, סגן הרבש“ץ, וסער, הרבש“ץ הקודם, לבדם עד שלוש אחה“צ, אז הגיעו כוחות צבא. סער, שהיה אהוב מאוד בקיבוץ, נרצח כשהוביל קבוצת חיילים בסריקות. בעשר בלילה חולצו הבנות לחדר האוכל, ומשם תוכנן להתפנות אל שער הקיבוץ, אלא שאז הותקפה הקבוצה על ידי מחבלים שנותרו. רק אחרי חצות יצאו מכיסופים. למרות שאמה שחיה באנגליה קיוותה שבנותיה יצטרפו אליה, ליאן הרגישה שקהילת כיסופים, יותר מתמיד, היא הבית שלה.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
ליאן סגל
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
ארי בלוך
ראיון:
גליה שילוח
עריכת וידאו:
אילן לווי
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון:
צילום: ארי בלוך
ראיון: גליה שילוח
עריכת וידאו: אילן לווי
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
נירית יונה דוננה
"במשך שעות חיכיתי לצבא למסוק והוא לא הגיע"- נירית יונה דוננה מספרת על 7.10 בניר יצחק
אהובה אילן
"לא עלה על דעתנו שיש כמויות של מחבלים" – אהובה אילן מכיסופים מעידה על אירועי שבעה באוקטובר
נועה לוי
"אני מחזירה לעצמי את השליטה שנלקחה ממני ב-7 באוקטובר" - נועה לוי מספרת על המתקפה הקטלנית על שדרות
