העדות המלאה
עדות
ליטל רוזנפלד דישון
ליטל רוזנפלד- דישון, בעלה ניר, ושלושת ילדיהם הקטנים, הינם חלק משבט גדול ומשפחתי בכפר עזה. עם תחילת המתקפה הם הסתגרו בממ"ד ביתם ונשארו במשך שעות, ללא מים ואוכל. הילדים שמרו על שקט, גם כשרימון נזרק על ביתם. ליטל החזיקה את בתה התינוקת על הידיים במשך שעות, בעוד ניר שמר על ידית דלת הממ"ד. במהלך השבת נותק הקשר עם מרבית בני המשפחה, והדאגה גדלה. בהמשך התבשרו על מות האחות ובעלה, והצלת בניהם התאומים. המשפחה חולצה בשעות הלילה המאוחרות. השבט המשפחתי החם והתומך, התכנס, והחל לספור את מתיו וניצוליו. בד בבד התבהרה התמונה הקשה של הפגיעה בקהילה. כעת הם חיים במציאות אחרת, שאי אפשר להתכונן אליה, אך חובה להתמודד עימה. תחושת הבית בכפר עזה חוללה, ליטל לא יודעת כיום להגיד היכן יהיה להם בית.
תאריך התיעוד:
2024-06-05
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
ליטל רוזנפלד דישון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
לורן פאר
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
-
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-06-05
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: נהר כהן
מדיה נוספת
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות
