
העדות המלאה
עדות
מירב לוי
מירב ועמית עברו לנירים לפני שמונה שנים. בשבת הם התעוררו לצבע אדום, וכשהבינו ש"משהו אחר קורה פה", לבש עמית את מדי השוטר שלו, חבש לראשו כובע זיהוי, כי חשש מירי מאש כוחותינו (דו״צ), ויצא מביתו לסייע לכיתת הכוננות. הוא נתן ליאיר, בנו בן ה־17, סכין מטבח גדולה ואמר לו להשתמש בזה אם יקרה משהו. בכל הזמן שמירב ושלושת ילדיה שהו בממ"ד, הם ניסו להגן זה על זה ולא שיתפו את האחרים במידע שהגיע לכל אחד מהם. לבת הדר שהייתה רעבה, הציעה מירב לדמיין שזה כמו צום יום כיפור. רק למחרת הם פונו למלון באילת, אבל גם שם תחושת הביטחון התערערה כשנשמעה אזעקה (שווא). אחרי שלושה חודשים חזרה מירב לראשונה לנירים לצורך פרויקט תיעוד וראתה בעיניה את תוצאות המלחמה.
תאריך התיעוד:
2024-01-10
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מירב לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
לילך אנג'ל
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
-
אריזה:
כרמל אילני
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-10
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: לילך אנג'ל
עריכת תוכן: אורלי אילני
אריזה: כרמל אילני

מדיה נוספת
שני רודיטי
"הם עוברים בית בית. תחזיקו את הדלתות" – שני מתארת את הרגע שבו נודע לה על חדירת המחבלים לניר יצחק
שושנה כרמין
"מה שקרה פה ב-7 באוקטובר היה בשבילי אכזבה מאוד גדולה מהמדינה" - שושנה כרמין על השבת השחורה במגן.
מנשה ירושלמי, דבי ירושלמי
"קראו למסיבה הזאת מסיבת טבע. זה מסיבת טבח" – מנשה ודבי ירושלמי על הצ לת ילדיהם וחבריהם ממסיבת הנובה
סוזנה סלע
"זה לא יאמן שזה קרה לנו. זה שבר מאד מאד גדול" - סוזנה סלע מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק ואחריו
סיגל יעקובי
"הם ירו לכיוון ידית הממ"ד והבן שלי צועק: 'הם ירו בי!'"- סיגל יעקובי מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
מדלן בינג מזוז
"כבר ראו באחת הקבוצות תמונה של הבקאי שנחת במגרש הכדורגל"- מדלן בינג מזוז על 7 באוקטובר בכפר עזה
דניאל לנטרנרי
"המוח לא מאפשר לך להאמין שיש לך מחבלים בבית" - דניאל לנטנרי מספר על שבעה באוקטובר בניר יצחק