תקציר העדות
" זה לעכל ולא לעכל את מה שקורה" – מירב לוי מתארת ההלם של השעות הראשונות בנירים
העדות המלאה
עדות
מירב לוי
מירב ועמית עברו לנירים לפני שמונה שנים. בשבת הם התעוררו לצבע אדום, וכשהבינו ש"משהו אחר קורה פה", לבש עמית את מדי השוטר שלו, חבש לראשו כובע זיהוי, כי חשש מירי מאש כוחותינו (דו״צ), ויצא מביתו לסייע לכיתת הכוננות. הוא נתן ליאיר, בנו בן ה־17, סכין מטבח גדולה ואמר לו להשתמש בזה אם יקרה משהו. בכל הזמן שמירב ושלושת ילדיה שהו בממ"ד, הם ניסו להגן זה על זה ולא שיתפו את האחרים במידע שהגיע לכל אחד מהם. לבת הדר שהייתה רעבה, הציעה מירב לדמיין שזה כמו צום יום כיפור. רק למחרת הם פונו למלון באילת, אבל גם שם תחושת הביטחון התערערה כשנשמעה אזעקה (שווא). אחרי שלושה חודשים חזרה מירב לראשונה לנירים לצורך פרויקט תיעוד וראתה בעיניה את תוצאות המלחמה.
תאריך התיעוד:
2024-01-10
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מירב לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
לילך אנג'ל
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
-
אריזה:
כרמל אילני
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-10
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: לילך אנג'ל
עריכת תוכן: אורלי אילני
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים
