תקציר העדות
"זה לעכל ולא לעכל את מה שקורה" – מירב לוי מתארת ההלם של השעות הראשונות בנירים
העדות המלאה
עדות
מירב לוי
מירב ועמית עברו לנירים לפני שמונה שנים. בשבת הם התעוררו לצבע אדום, וכשהבינו ש"משהו אחר קורה פה", לבש עמית את מדי השוטר שלו, חבש לראשו כובע זיהוי, כי חשש מירי מאש כוחותינו (דו״צ), ויצא מביתו לסייע לכיתת הכוננות. הוא נתן ליאיר, בנו בן ה־17, סכין מטבח גדולה ואמר לו להשתמש בזה אם יקרה משהו. בכל הזמן שמירב ושלושת ילדיה שהו בממ"ד, הם ניסו להגן זה על זה ולא שיתפו את האחרים במידע שהגיע לכל אחד מהם. לבת הדר שהייתה רעבה, הציעה מירב לדמיין שזה כמו צום יום כיפור. רק למחרת הם פונו למלון באילת, אבל גם שם תחושת הביטחון התערערה כשנשמעה אזעקה (שווא). אחרי שלושה חודשים חזרה מירב לראשונה לנירים לצורך פרויקט תיעוד וראתה בעיניה את תוצאות המלחמה.
תאריך התיעוד:
2024-01-10
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מירב לוי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
לילך אנג'ל
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
-
אריזה:
כרמל אילני
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-10
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: לילך אנג'ל
עריכת תוכן: אורלי אילני
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
