העדות המלאה
עדות
מיכל לוינסון
מיכל חזרה לגור בקיבוץ בו נולדה, אחרי כמה שנים שהתגוררה ועבדה בעיר. כבת המקום, הפיצוצים העזים בשבת בבוקר לא החרידו אותה, אבל אז הגיעו הידיעות שיש מחבלים בקיבוץ. מיכל שמעה קולות צוהלים מלווים ביריות שהתקרבו, עד שהם ירו על הבית ופוצצו את דוד המים. היא הבינה שלא תוכל לאחוז את ידית הדלת ונשכבה מתחת למיטה, במשך שעות ארוכות. בתחילה עוד היתה בקשר עם משפחתה בקיבוץ ועם החבר, מחוץ לקיבוץ. אחר כך החשמל נותק, הבטריה נגמרה והיא נותרה ללא קשר עם החוץ. בנקודת שבירה, כאשר הרגישה שהיא "מאבדת" את עצמה, חיפשה תפילה, וחזרה עליה שוב ושוב, כשהיא פונה בלשון נקבה :"ממעמקים קראתיך". רק ב2:00 לפנות בוקר חיילי שלדג שנשלחו על ידי שכנה, חילצו אותה לדירה סמוכה ומשם אחרי כמה שעות ברכבים ממוגנים החוצה.
תאריך התיעוד:
22.07.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
מיכל לוינסון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים
