
העדות המלאה
עדות
מיכאל ויניצקי
בשבת בבוקר איחר מיכאל לקום למשמרת ברפת, כי ערב קודם ניגן עם חבריו בקיבוץ בארי. מיכאל, ציונה ובניהם, שלו (7) ועדן (4), שהו בממ"ד יותר מ-24 שעות. לממ"ד הייתה נעילה, כך שהם הרגישו יחסית מוגנים למרות ששמעו יריות מסביב, אחר כך בתוך הבית ולבסוף גם לעבר דלת הממ"ד - שעצרה את הכדור. בשעות הצוהריים נפל החשמל ועימו התקשורת. כך עברו שעות בחשיכה, באי ידיעה ובמחנק. הם פתחו את חלון הזכוכית כדי להכניס מעט אוויר, ורעשי היריות שנשמעו חזק יותר הבהילו את הילדים. הבן הצעיר שישן שעות, התעורר והרעיש והיה צורך לאלצו להיות בשקט. ברגע של שקט, מיכאל יצא מהממ"ד וראה את בית השכנים נשרף. מיד אחרי שחולצו, טסו לארצות הברית אך חזרו אל הקהילה, שם לפחות הבינו את מה שעברו. מיכאל לא מוכן לחזור לעבודה ברפת, וגם לא רואה את עצמו חוזר לביתם בכיסופים.
תאריך התיעוד:
08.02.2024
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
מיכאל ויניצקי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 08.02.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים