
תקציר העדות

"אני לא רואה את עצמי חוזר למקום כזה שיורים בנו במיטות", מיכאל ויניצקי על השבעה באוקטובר בכיסופים
העדות המלאה
עדות
מיכאל ויניצקי
בשבת בבוקר איחר מיכאל לקום למשמרת ברפת, כי ערב קודם ניגן עם חבריו בקיבוץ בארי. מיכאל, ציונה ובניהם, שלו (7) ועדן (4), שהו בממ"ד יותר מ-24 שעות. לממ"ד הייתה נעילה, כך שהם הרגישו יחסית מוגנים למרות ששמעו יריות מסביב, אחר כך בתוך הבית ולבסוף גם לעבר דלת הממ"ד - שעצרה את הכדור. בשעות הצוהריים נפל החשמל ועימו התקשורת. כך עברו שעות בחשיכה, באי ידיעה ובמחנק. הם פתחו את חלון הזכוכית כדי להכניס מעט אוויר, ורעשי היריות שנשמעו חזק יותר הבהילו את הילדים. הבן הצעיר שישן שעות, התעורר והרעיש והיה צורך לאלצו להיות בשקט. ברגע של שקט, מיכאל יצא מהממ"ד וראה את בית השכנים נשרף. מיד אחרי שחולצו, טסו לארצות הברית אך חזרו אל הקהילה, שם לפחות הבינו את מה שעברו. מיכאל לא מוכן לחזור לעבודה ברפת, וגם לא רואה את עצמו חוזר לביתם בכיסופים.
תאריך התיעוד:
08.02.2024
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
מיכאל ויניצקי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
ענת צום איל ון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 08.02.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10


