top of page

עדות

מרים ריינן

מרים ריינן

 |

נחל עוז

מרים ריינן

עדות

מרים ריינן

מרים ריינן

|

נחל עוז

תקציר העדות

מרים ריינן

"I really wish to one day be able to say, 'OK, let's go home." – Mirjam Reijnen, Nahal Oz

העדות המלאה

עדות

מרים ריינן

Mirjam, her husband Rajmond, and their three children arrived in Nahal Oz in 2018. They were determined to make a life for themselves in the kibbutz, having left The Netherlands amidst the rise in antisemitism. She even started writing a book about their experiences. On Saturday, Mirjam woke up early but decided to skip her run. With the sound of Red Alert, the couple split - Rajmond and the daughter in one safe room and Mirjam and the two boys in another. They mistook a lull in the explosions for the end of the emergency, but soon, messages on the WhatsApp group instructed everyone to lock themselves in, as there were terrorists in the kibbutz. The family (and dog) huddled in a small bedroom, hoping for help to arrive. Mirjam tried to keep up with the flood of WhatsApp messages in Hebrew but couldn't completely grasp what was happening, even when her son showed her a Hamas video taken from inside the home of one of the kibbutz families.
After 9 hours with no food and water, soldiers came to check on them, but weary of terrorists posing as IDF, they initially refused to open. They were finally evacuated with the rest of the community hours later. Months after October 7, Mirjam is unemployed. Her husband, determined to return to Nahal Oz, has returned to work at the kibbutz's dairy factory. Despite the uncertain future, the family has decided to stay in Israel instead of returning to the Netherlands. Mirjam hopes to add some positive chapters to her book.

תאריך התיעוד:

2024-05-01

איפה התרחש האירוע:

נחל עוז

שם המתועד/ת:

מרים ריינן

ארגון:

ללא

שפה:

אנגלית

צילום:

משה שיף

ראיון:

שלהבת אופיר

עריכת וידאו:

יובל בריל

עריכת תוכן:

טליה תיבון

עריכת קול:

-

אריזה:

נועם ויצמן

עריכת צבע:

-

קרדיט:

תאריך: 01.05.2024
ראיון: שלהבת אופיר
צילום: משה שיף
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: טליה תיבון
אריזה: נועם ויצמן

מרים ריינן

מדיה נוספת

עדויות נוספות

הלל אקוטונס

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

יוני קרוטנברג

יוני קרוטנברג

"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת

בוריס וולוביק

בוריס וולוביק

"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם

אסתר מיקנובסקי

אסתר מיקנובסקי

"אני מתקשרת והיא לא עונה..." - אסתר מיקנובסקי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה

גי�לה גולד

גילה גולד

"נכנסתי למקלט ושמעתי יריות בצורה היסטרית" - גילה גולד מספרת על 7.10 בעין הבשור

רועי רשף

רועי רשף

"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ

נטע רז

נטע רז

"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב

נגה מנו

נגה מנו

"לא היתה לי שום דרך להגן או להתגונן" - נגה מנו מספרת על שבעה באוקטובר ברעים

הדס גרינברג

הדס גרינברג

"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10

דלית פרץ אלון

דלית פרץ אלון

"היה לי ברור שזה לא אצלנו" - דלית פרץ אלון מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק

דוידי בן ציון

דוידי בן ציון

"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה

תמר מצגר

תמר מצגר

"יורם אמר, כדאי שתלכי כי הילדים מחכים, והלכתי. לא היתה ברירה"- תמר מצגר על שחרורה מהשבי

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page