תקציר העדות
"דאגתי לנכדים ולילדים יותר מאשר לעצמי" – שלמה (מומו) אפרים מתאר את המתקפה בנירים
העדות המלאה
עדות
מומו - שלמה אפרים
שלמה (מומו) ומטי אפרים הקימו משפחה רחבה, שחלקה מתגורר בנירים. לכבוד חג המשפחה, התכנסה המשפחה בנירים. עם תחילת המתקפה הם נכנסו לממ"ד ושלמה התחמש באקדח. מטחי הירי היו כבדים. שלמה הבין כי יש מחבלים בקיבוץ. הוא אמנם התנהל כרגיל, אך בראש דאגותיו עמדו ילדיו והנכדים. המחבלים נכנסו לבית בנו ושהו שם זמן רב. המשפחה הצליחה להיחלץ והחיילים הרגו את המחבלים. בעת ההתכנסות במועדון, שלמה התקשה לעכל את הסיכון בו היו נכדיו. הם פונו עם קהית נירים לאילת ולאחר מכן לבאר שבע. בליל מתקפת הטילים מאיראן, החליטו לחזור לנירים. שלמה מודע לאירועים שמנעו מנירים אסון כבד יותר. קהילת נירים התמודדה עם אתגרים קשים, אבל חזרה לעצמה בגדול. זה הניצחון שלנו, שלמה מקווה כי סיפור שכזה לא יקרה יותר.
תאריך התיעוד:
27.10.2025
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
מומו - שלמה אפרים
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
מאיה חדש
ראיון:
מושיק גרוס
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
ענר טאוסיג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
