תקציר העדות
"כל אחד נלחם על החיים שלו"- ניר מצגר מספר על שבעה באוקטובר בניר עוז.
העדות המלאה
עדות
ניר מצגר
ב-6:30 בבוקר נשמעו מטחי טילים כבדים בניר עוז. ניר מצגר, ראש צח"י, הסתגר בממ"ד הבית עם אולה אשתו, שני ילדיהם ועומר אחייניתו. ב-7:10 נשלחה הודעה שיש מחבלים בקיבוץ. ב-9:00 נכנסו מחבלים לביתו. במשך שעות באו והלכו לסרוגין, כשניר ואולה מחזיקים בידית הדלת והילדים מתחת למיטה. כשניר הבין שחברי כיתת הכוננות נהרגו נסה לתקשר עם המועצה, במקביל עודד את התושבים. הודעות על פצועים, נרצחים וחטופים המשיכו לזרום, ניר ניסה להזעיק שוב ושוב את הצבא אך לשוא. ב-13:45 הגיע כוח צבאי לשער, לאחר שרוב המחבלים כבר עזבו, והחלו לחלץ אנשים לחמ"ל, כשניר מכוון אותם. ב-16:30 חולצו ניר ומשפחתו לחמ"ל ומשם לבתי הילדים. בערב חבר ניר לצוות חיילים בחיפוש אחר ניצולים בבתי הקיבוץ, דיווח למשפחות על הנרצחים שזוהו. בלילה הרכיב רשימה של האנשים לפי הסטטוס הידוע עליהם. בראשון בבוקר החל צוות חברים לאסוף את הגופות ובית הוריו של ניר, תמי ויורם מצגר, נמצא ריק. אחה"צ החל פינוי הקהילה לאילת.
לאחר כמה ימים הוכרזו הוריו של ניר כחטופים. אימו, תמי, שוחררה בעסקה הראשונה. בערב שבועות הודיעו נציגי הצבא שיש ראיות ברורות לכך שהאב, יורם, נרצח בשבי. באוגוסט 2024 חולצה גופתו מעזה במבצע צבאי והוא נקבר בקיבוץ. בינואר 2024 ניר חזר למוסך ולמסגרייה בניר עוז, נחוש מאד לשקם את הקיבוץ ולבנותו מחדש.
תאריך התיעוד:
26.05.2025
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
ניר מצגר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
מאיה חדש
ראיון:
סלעית בשן
עריכת וידאו:
נעמה גאוי
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
אריזה:
ענר טאוסיג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
חיים מדינה
"משהו אצלי הבין שאני רואה את מה שאני רואה, אבל קפאתי" - חיים מדינה מספר על שבעה באוקטובר על כביש 232
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
