העדות המלאה
עדות
ניר צרור
ניר ובן זוגה, ים, היו נצורים בביתם בכפר עזה במשך שלושים שעות החל משבת בבוקר. הם קיבלו החלטה לא לשבת בממ"ד אלא לבצר את הדלתות עם רהיטים, ולשבת במקום בטוח בו הם יכלו לתצפת החוצה. הם הכינו את עצמם להילחם במידה ויצטרכו, וניר הכינה לשם כך בקבוקי תבערה. לאורך הזמן בו היו נצורים, הם שמעו את הטבח שנעשה בדירות של הצעירים מאחורי ביתם, את קולות המחבלים על הגג וזעקות, והריחו ריח שריפה. במהלך השעות הארוכות של ההמתנה הדרוכה לכוחות הצבא עד החילוץ, הם חזרו והתלבטו אם לנסות לצאת לעזור לאחרים או לחבור למשפחה בקיבוץ, ותכננו אסטרטגיות בריחה.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
ניר צרור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
ראיון: דורי סלע
צילום: נטע דקל
עריכת וידאו: אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן: עידית בן אור
מדיה נוספת
גאיה חזן
"ואין מי שיבוא לעזור, אנחנו מבינים שאנחנו על החיים שלנו" - גאיה חזן מספרת על 7 באוקטובר בנחל עוז
חן איציק
"התארגן צוות שרותם טרקטור לעגלה והולך לאסוף גופות בקיבוץ" חן איציק מספר על פלישת המחבלים לניר עוז
אלעד גילאור
״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים
קרן אשר
״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים
חן אפללו
"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים
