תקציר העדות
"לקחנו את הסיכון הכי גדול בחיים שלנו, ופתחנו" - שלומית צמח מספרת על שבעה באוקטובר בבארי
העדות המלאה
עדות
שלומית צמח
שלומית שהתה עם בעלה בממ"ד לאורך השבת. היא מתארת רגעי פחד נורא, צעקות בערבית וירי בלתי פוסק, מחבלים השוברים ובוזזים את הבית ומנסים לפתוח את דלת הממ"ד. הם שהו בחושך, לא דיברו ביניהם, רק ראו את התכתובות הקשות בווטסאפ - שריפת בתים, חטיפות, רציחות. הם דאגו לחמשת הילדים שלהם: שחר יצא עם כיתת הכוננות והשאיר את אשתו ושני ילדיו בממ"ד. הבן ירדן מחוץ לבארי, איתי לבדו בביתו בקיבוץ, שי ועידו ביחד בממ"ד בשכונת הצעירים. רק בערב הגיעו חיילי דובדבן. הם פחדו וסרבו לפתוח את הדלת, עד שהשתכנעו שזה צה"ל. סייעו לחיילים בחילוץ השכנים לבית שלהם. שלומית היתה עסוקה בדאגה לבאים - חלקם פצועים, אחרים בטראומה - למרות שלא אכלה ושתתה כל היום. למחרת התחילו לפנות אותם מהקיבוץ לנתיבות. היא פגשה חברים מכיתת הכוננות והבינה שמשהו רע קרה לשחר. לקח עוד שבוע עד שהתברר שנהרג בקרב במרפאת השיניים. שלומית ומשפחתה נדדו במשך שנתיים לצובה, לים המלח, לתל אביב ולחצרים, אך מתכוונים לחזור לבארי.
תאריך התיעוד:
24.11.2025
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
שלומית צמח
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דובי בירן
ראיון:
מושיק גרוס
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
ענת ליבנה
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז
