תקציר העדות
"יש כמה תמונות שנשארות חיות. לא שוכחים" – עומרי וייזמן מתאר את הקושי בתפקידו כחבלן משטרה ב-7.10
העדות המלאה
עדות
עומרי וייזמן
כשהחלו האזעקות המחשבה הראשונה של עומרי הייתה שזו תקלה, אבל היירוטים הבהירו לו שהאירוע חריג. הוא החליט להוציא את אשתו ושני ילדיו מן הקיבוץ לבית הוריה, כדי שהוא יוכל להתפנות לתפקידו כחבלן משטרה. בדרכם לשער הקיבוץ התקשר אחד החברים להזהיר אותו שלא להתקרב לשער. כעבור זמן מה הם ניסו שוב לצאת, אך בדרכם ראו זכוכיות על הכביש, מכוניות על אי תנועה, אנשים עם נשקים, ולכן החליטו לחזור לקיבוץ. בשלב הזה כבר החלו להצטבר דיווחים. המשפחה הסתגרה בממ"ד, בעוד עומרי צופה על דלת הבית, חמוש באקדח. לקראת הצוהריים נקרא עומרי להצטרף ליחידה שלו ולהתחיל בעבודה הקשה של הסרת סכנות כמו מטענים ורקטות שלא התפוצצו. אולם הקשה מכול היה הטיפול בגופות לאורך הכביש ופינוי החללים מתחנת המשטרה בשדרות. המראות הקשים אינם עוזבים אותו.
תאריך התיעוד:
01.08.2024
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
עומרי וייזמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
