העדות המלאה
עדות
אורנית פחימה
אורנית פחימה שמרה את השבת כשהחלו המטחים והיריות. בעלה ובנה היו בבית הכנסת כשהגיע השכן והודיע לה על חדירת המחבלים. למרות השבת אורנית התקשרה לאבא שלה, שסיפר לה על המחבלים בתחנת המשטרה ועל אחותה שנעדרה משעות הבוקר. אורנית הייתה סגורה בביתה במשך יומיים עם ילדיה המפוחדים, בעלה ומתפללים אחרים, כשהם בחושך מוחלט ועם מקרר ריק. היא חשבה שאם היא לא תמות מהמחבלים היא תמות מפחד, הרגישה שאף אחד לא יכול לעזור לה, וחיפשה הזדמנות לצאת מהעיר למרות שהמחבלים עוד היו ברחובות. ביום שני קיבלה אורנית הודעה שיש הזדמנות לעזוב וברחה בפחד אימים עם משפחתה לאילת. כשהגיעה לשם היא קיבלה את הבשורה שאחותה נרצחה.
תאריך התיעוד:
-
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
אורנית פחימה
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
כפיר אמיר
ראיון:
טליה אבישי
עריכת וידאו:
ענבל מירום
עריכת תוכן:
טלי שגב
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
צילום: כפיר אמיר
ריאיון: טליה אבישי
עריכת וידאו: ענבל מירום
עריכת תוכן: טלי שגב
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
