תקציר העדות
”מסתכלים אחד על השני ורואים שזהו, אנחנו מתים. זהו. אין משפחת יעקובי“ - אורלי יעקובי על ה-7.10 בנירים.
העדות המלאה
עדות
אורלי יעקבי
בסוכות אירחו אורלי ואיצל בעלה את נכדם גוני בן הארבע למספר ימים בקיבוץ. הוריו, אמיתי וענת, עם התינוקת יולי ובן נוסף, אורי, הצטרפו בשישי והמשפחה השתתפה בשמחת חגיגות ה– 77 לנירים. בשבת אמורים היו להגיע מסופה גם בנם אסף ומשפחתו. מוקדם בבוקר, עם מטחי הטילים הראשונים, התכנסו שבעת בני המשפחה בממ“ד כששני הבנים, אמיתי ואורי, מתעדכנים במתרחש בחוץ ומוודאים שהמשפחה מוגנת עד כמה שניתן ושומרת על שקט מוחלט. בשעות הצהריים ניסו מחבלים לחדור לבית, ומבלי שום עזרה באופק חששו בני המשפחה שסופם הגיע. למזלם הגדול הניסיון כשל. בני המשפחה נותרו בממ“ד עד אחר הצהריים המאוחרים, אז חולצו עם תושבים אחרים והועברו בין מקומות שונים בקיבוץ. רק אז החלו להבין את ממדי האסון. השעות הארוכות וחרדת המוות לא עזבו את אורלי. במשך שישה שבועות אחרי שפונו לאילת, סירבה לצאת מחדרה ובקושי תפקדה.
תאריך התיעוד:
10.01.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אורלי יעקבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
רון כצנלסון
עריכת וידאו:
נעמי פרס
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: נעמי פרס
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
