תקציר העדות
אסנת תנורי, חברת קיבוץ נירים, חוזרת לאירועי השבעה באוקטובר: "בכל מקום בקיבוץ יכולים להיות מחבלים"
העדות המלאה
עדות
אסנת תנורי
אסנת תנורי, אחות במקצועה, ובעלה דרור, מרכז משק, הם חברי קיבוץ נירים. בקיבוץ מתגוררים גם אביה, בנה ומשפחתו. בשבת בבוקר החלו התרעות של צבע אדום. פיצוצים ויריות נשמעו ברחבי הקיבוץ. אסנת נכנסה לממ"ד לבדה, בעוד דרור שהה בממ"ד במשרדו. שעות ארוכות נשמעו בחצר הקיבוץ קולות מלחמה ודיבורים בערבית. אסנת לא היתה מודעת למלחמה המתרחשת באיזור כולו. היא פעלה כמו בתוך ערפל והתמקדה בהישרדות. בשעות הערב חולצה על ידי החיילים, ונפגשה עם קהילת הקיבוץ בנקודת המפגש. שם החלה להתבהר התמונה הקשה – הנרצחים והחטופים. הקהילה התפנתה לאילת. דרור המשיך לתפקד כמרכז משק. אסנת חזרה לתפקידה כאחות כחלק מתהליך של שיקום וריפוי. העתיד בנירים עדין אינו ברור. המבוגרים נוטים לחזור יותר מאשר המשפחות הצעירות. אסנת מרגישה שהקהילה עוברת תהליך של החלמה. עדין זוכרים את המתים והחטופים, אבל מתחילים לחשוב קדימה, על עתיד מחודש בנירים.
תאריך התיעוד:
2024-01-11
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אסנת תנורי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
סלעית בשן
ראיון:
חיה קורופניק
עריכת וידאו:
עדן זאבי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
-
אריזה:
כרמל אילני
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-01-11
צילום: סלעית בשן
ראיון: חיה קרופניק
עריכת וידאו: עדן זאבי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: כרמל אילני
מדיה נוספת
עמרי לובובסקי
"רוב המטופלים שראינו באותו יום היו חיילים" – ד״ר עמרי לובובסקי מבי״ח ברזילי על קליטת הפצועים ב-7.10
חיים אוטמזגין
"א תה לא חושב על כלום, אתה פשוט אוסף ואוסף ואוסף" - חיים אוטמזגין מזק"א מספר על הטיפול בגופות ב-7.10
נעם גרינבלט
"אני נכנס למשהו שלא תיארתי לעצמי שאני אי פעם אהיה בו" - נעם גרינבלט מספר על שבעה באוקטובר בעוטף עזה
אושר דניאל
"את רצה ואת לא יודעת אם את מסיימת את הריצה הזאתי" - אושר דניאל מספרת על הבריחה ממסיבת הנובה ב-7.10
