ב-7.10 פרח פילו התעוררה בביתה בבארי. היא נכנסה לממ"ד ונעלה את הדלת. כבר בשעות הבוקר הבינה מההתכתבויות בווטסאפ שמחבלים נכנסו לקיבוץ. פרח ניסתה במשך השהות להפעיל חשיבה חיובית והסתייעה בכל מה שהיה ברשותה בממ"ד על מנת לשרוד ולשמור על קור רוח. למחרת, היא שמעה בומים עזים. בדיעבד התברר שזה היה הירי של הטנק לבית של פסי כהן, שכנתה. בשלב מסוים פרצו לביתה מחבלים והתבצרו בחדרי הבית. היה ירי בלתי פוסק ואז פרח שמעה כלי כבד שנוגח בבית ומפרק אותו. האבק חדר לממ"ד ופרח התקשתה לנשום. היא נשמה דרך נייר רטוב, פתחה את החלון לנשום קצת, נפלה על המיטה ונרדמה. ביום שני בבוקר, פרח פתחה שוב את חלון הממ"ד, זרקה את השמיכה מבעד לחלון, טיפסה למעלה והפילה עצמה על השמיכה. בקושי רב התקדמה בשביל, מצאה קלנועית ונסעה איתה לשער לעבר כוחות הצבא.