תקציר העדות
"אלה היו הרגעים האחרונים של החיים הקודמים" - רויטל דג'אווי בן יעקב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
העדות המלאה
עדות
רויטל דג׳אווי בן-יעקב
רויטל דג'אווי בן יעקב נשארה בממ"ד עם ילדיה, כשליאור, בעלה, יצא להלחם. ליאור היה סגן הרבש"ץ ומפקד האירוע משום שהרבש"ץ היה בחופשה בחו"ל. רויטל דאגה להעסיק את ילדיה ולהסיח את דעתם לאורך היום. שירה רפואה, שכנה, שלחה את בעלה גיל עם אוכל, ועל אף שהם ידעו על מותו של ליאור הם לא בישרו לה. רויטל מודה להם על כך. בלילה עברה עם הילדים למשפחת גורלי. כמה דקות לאחר מכן, לקראת חצות, הגיעו לבשר לה על נפילתו של ליאור. רויטל והילדים עברו אל ביתם של הוריה של רויטל, שם שהו עם ההורים, אחיותיה הצעירות ומשפחותיהן. כשהמושב התפנה הם נסעו לתל אביב, למשפחתו של ליאור ושם עיבדו את האבל. ליאור נקבר בישע, לאחר טקס צבאי מלא שנערך בנפרד.
תאריך התיעוד:
05.04.2025
איפה התרחש האירוע:
ישע
שם המתועד/ת:
רויטל דג׳אווי בן-יעקב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
איתן אונר
ראיון:
איתן אונר
עריכת וידאו:
ברק לומן
עריכת תוכן:
אירית אורן
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
