תקציר העדות
"אלה היו הרגעים האחרונים של החיים הקודמים" - רויטל דג'אווי בן יעקב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
העדות המלאה
עדות
רויטל דג׳אווי בן-יעקב
רויטל דג'אווי בן יעקב נשארה בממ"ד עם ילדיה, כשליאור, בעלה, יצא להלחם. ליאור היה סגן הרבש"ץ ומפקד האירוע משום שהרבש"ץ היה בחופשה בחו"ל. רויטל דאגה להעסיק את ילדיה ולהסיח את דעתם לאורך היום. שירה רפואה, שכנה, שלחה את בעלה גיל עם אוכל, ועל אף שהם ידעו על מותו של ליאור הם לא בישרו לה. רויטל מודה להם על כך. בלילה עברה עם הילדים למשפחת גורלי. כמה דקות לאחר מכן, לקראת חצות, הגיעו לבשר לה על נפילתו של ליאור. רויטל והילדים עברו אל ביתם של הוריה של רויטל, שם שהו עם ההורים, אחיותיה הצעירות ומשפחותיהן. כשהמושב התפנה הם נסעו לתל אביב, למשפחתו של ליאור ושם עיבדו את האבל. ליאור נקבר בישע, לאחר טקס צבאי מלא שנערך בנפרד.
תאריך התיעוד:
05.04.2025
איפה התרחש האירוע:
ישע
שם המתועד/ת:
רויטל דג׳אווי בן-יעקב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
איתן אונר
ראיון:
איתן אונר
עריכת וידאו:
ברק לומן
עריכת תוכן:
אירית אורן
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
אליה נתן לילינטל
"עוד אופנועים מגיעים ומטענים מתפוצצים על הגדר" - אליה לילינטל מספר על שבעה באוקטובר בסופה
רויטל דג׳אווי בן-יעקב
"אלה היו הרגעים האחרונים של החיים הקודמים" - רויטל דג'אווי בן יעקב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
אבינדב אשכול גורי, זהבה גורי
"משהו לא אמיתי, לאבד שני בנים ככה"- אבינדב וזהבה גורי מספרים על שבעה באוקטובר באופקים
עינת שחורי
"ישבתי בממ"ד וחיכיתי שהמחבלים יבואו, יפתחו את הדלת ויהרגו אותי" עינת שחורי מספרת על 7.10 בניר יצחק
ליליה קרפיבנר אהרוני
"טיפלנו בפצועים שהיו בחמ"ל, היינו לחוצים, אבל תפקדנו" - ליליה קרפיבנר אהרוני על 7.10 בקיבוץ ארז
כנרת רוזנפלד
"הם ביקשו לקחת לנו את השמחה וביקשו לקחת לנו את התורה ולא ניתן להם" - כנרת רוזנפלד על 7.10 בשדרות
אולה מצגר
"בהודעות הווטסאפ כתבו-ניר עוז נכבשה שומעים רק ערבית בשבילים" אולה מצגר מתארת את 7.10 בניר עוז
תמה חלפין חפץ
"אם הם לא הגיעו עד עכשיו – הם כבר לא יגיעו" - תמה חלפין-חפץ מספרת על ההרגשה בממ"ד בנירים
