
תקציר העדות

"שי דיבר ובכה, חששנו מהמחבלים והנחתי יד על הפה שלו" - סיגל רוטשטיין פרוסט מספרת על 7.10 בניר יצחק
העדות המלאה
עדות
סיגל רוטשטיין פרוסט
בשבת בבוקר, שי הבן הצעיר ישן בממ"ד וסיגל ואייל הצטרפו אליו. שני ילדיהם הגדולים נשארו בליל שישי אצל המשפחה בקיבוץ סופה. אייל, חבר כיתת הכוננות, התארגן ליציאה והציע לסיגל לעבור לממ"ד של החברים שלהם. סיגל עברה אליהם וב-9:30 אייל חזר, עצבני ודרוך ולא תיקשר עם סיגל. כשנדמה היה להם שמחבלים מתקרבים הם שמרו על שקט. שי היה חסר שקט וסיגל נאלצה לשים את ידה על פיו על מנת להשתיקו והרגישה כמו בשואה. אחותה כתבה בקבוצה שמחבלים נכנסו לביתם. זה היה רגע קשה מנשוא. לקראת ערב, הוחלט לפנות את חברי הקיבוץ לגנים הממוגנים. סיגל פגשה את הוריה ואת אחיותיה ושמעה מהחברים מה אירע בקיבוץ ועל חברם, טל חיימי, שהיה עם אייל בכיתת הכוננות, ובדיעבד התברר שנרצח וגופתו מוחזקת בעזה. למחרת בערב יצאו במכוניתם לכיוון אילת, שם נפגשו על ילדיהם הגדולים.
תאריך התיעוד:
13.01.2025
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
סיגל רוטשטיין פרוסט
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
תהלה דרמון מלכה
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
ורדה בר
עריכת קול:
אריזה:
נויה משרקי בושין
עריכת צבע:
קרדיט:

