תקציר העדות
"אנחנו ככה בערב רואים מי עוד חי" – רונית גולדברג מספרת על המתקפה בנחל עוז
העדות המלאה
עדות
רונית גולדברג
כשהחלה המתקפה העזה על נחל עוז, היתה רונית בטיול עם הכלב. היא מיהרה לביתה והסתגרה בממ"ד ביחד עם הבת הצעירה. בנה הגדול שהיה עם חבר בחוץ, מצא מקלט אצל משפחה בקיבוץ. עד מהירה החלו להישמע קולות ירי וצעקות בערבית. החשמל נפל ואיתו נותק הקשר עם ילדיה, האם ובן הזוג הגרוש ששהו בבתים נפרדים. בשכונת שדות תקפו המחבלים בעוז, והדיווחים הקשים הגיעו דרך הרשתות החברתיות. בערב הן חולצו על ידי הצבא, התאחדו כמשפחה ונסעו למשמר העמק. רונית, בתפקידה כוועדת אבלות, סייעה בתהליכי הקבורה, השבעה והזיכרון של המשפחות. משימה קשה, אך מלאת משמעות. רונית מוקירה תודה לאלו שבאו, לחמו וסייעו לחברים. בזכותם אנחנו כאן. היא שואפת להקים מרכז רוחני בקיבוץ שיוסיף הגנה לקהילה. את הצלת המשפחה כולה היא רואה כנס.
תאריך התיעוד:
28.11.2024
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
רונית גולדברג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
דובי פליקס
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז
