תקציר העדות
"אנחנו ככה בערב רואים מי עוד חי" – רונית גולדברג מספרת על המתקפה בנחל עוז
העדות המלאה
עדות
רונית גולדברג
כשהחלה המתקפה העזה על נחל עוז, היתה רונית בטיול עם הכלב. היא מיהרה לביתה והסתגרה בממ"ד ביחד עם הבת הצעירה. בנה הגדול שהיה עם חבר בחוץ, מצא מקלט אצל משפחה בקיבוץ. עד מהירה החלו להישמע קולות ירי וצעקות בערבית. החשמל נפל ואיתו נותק הקשר עם ילדיה, האם ובן הזוג הגרוש ששהו בבתים נפרדים. בשכונת שדות תקפו המחבלים בעוז, והדיווחים הקשים הגיעו דרך הרשתות החברתיות. בערב הן חולצו על ידי הצבא, התאחדו כמשפחה ונסעו למשמר העמק. רונית, בתפקידה כוועדת אבלות, סייעה בתהליכי הקבורה, השבעה והזיכרון של המשפחות. משימה קשה, אך מלאת משמעות. רונית מוקירה תודה לאלו שבאו, לחמו וסייעו לחברים. בזכותם אנחנו כאן. היא שואפת להקים מרכז רוחני בקיבוץ שיוסיף הגנה לקהילה. את הצלת המשפחה כולה היא רואה כנס.
תאריך התיעוד:
28.11.2024
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
רונית גולדברג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
דובי פליקס
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
שיר קדיס אלדד
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
