העדות המלאה
עדות
רותי וגנר
רותי וגנר, השתקעה בנחל עוז עם גרעין הנח"ל של הצופים ב-1974. יחד עם יוסי הקימו את משפחתם. יוסי, כיהן בעבר, כיו"ר צח"י ורותי, עדיין, בתפקידה כרכזת רווחה, חברה בצוות צח"י ועד לאחרונה, עובדת סוציאלית מחוץ לקיבוץ, כתובת מוכרת בקהילה. למרות, שימים ספורים לפני המתקפה, עברה סבב טיפול כימותרפי ובזכות סטרואידים שנטלה, היתה בעשייה מתמדת ובתפקוד גבוה במשך יותר מ-24 שעות רצופות. במהלכן, יצאה שוב ושוב מביתה, תחת ירי המחבלים והפצצות, טיפלה בחייל הלום ובשכן פצוע. ארגנה אוכל בחמ"ל שהוקם בביתו של אמיר תיבון, תמכה טלפונית בעשרות פניות, סייעה לחברים לארוז את חפציהם לקראת הפינוי וריכזה את הטיפול בחברים שהתפנו בנפרד ובמנותקי הקשר. לאחר פינויים, בצהרי יום ראשון, המשיכה ללוות את המשפחות הנקלטות החדשות. כעת, מצויידת בראייה מפוקחת באשר לעתידה הפרטי ועתיד הקהילה, מבקשת להתפנות למסעה המאתגר בהתמודדות עם מחלת הסרטן ומחכה לאישור לחזור לקיבוץ.
תאריך התיעוד:
15.11.2023
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
רותי וגנר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
מיכה ליבנה
עריכת תוכן:
דורית סדינסקי-ליאור
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 15.11.2023
ראיון: שלהבת אופיר
צילום: משה שיף
עריכת וידאו: מיכה ליבנה
עריכת תוכן: דורית סדינסקי-ליאור
מדיה נוספת
מתן צורי
"זה היה יום שחור משחור [...] סוג של מפץ גדול" – מתן צורי על השבעה באוקטובר בקיבוץ כַּרְמִיָּה
