העדות המלאה
עדות
שלהבת כהן
שלהבת כהן ומשפחתה חזרו מארוחת חג באשקלון, לערב קהילה בזיקים. למחרת, עם הישמע צבע אדום, הסתגרו בממ"ד, והבינו שהפעם זה "משהו אחר". בקבוצות הווטסאפ החלו הודעות מצח"י על אירוע בגזרת החוף, הוזכרו "מחבלים" – אך מחוץ לקיבוץ. ב-14:00 נפלו החשמל והאינטרנט. "המוח מנסה להגן על עצמו ולא להבין שאתה בסכנת חיים. זה להבין ולא להבין". היה ברור שעוזבים את הקיבוץ, המזוודות נארזו, אך אסור היה לצאת. בערב חולצו ע"י שיירות רכבים של משרד הביטחון, כשהילדים דחוסים ברכב ממוגן. רק בדיעבד שלהבת הבינה שניצלו בנס, בזכות ערנות של הרבה גורמים – חיל הים וכיתת הכוננות שתפקדה למופת. "אנחנו צריכים להגיד תודה על שאנחנו בחיים".
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
שלהבת כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
צילום: קובי יונתן
ריאיון: חמוטל פרת
עריכת וידאו: קובי יונתן
מדיה נוספת
גאיה חזן
"ואין מי שיבוא לעזור, אנחנו מבינים שאנחנו על החיים שלנו" - גאיה חזן מספרת על 7 באוקטובר בנחל עוז
חן איציק
"התארגן צוות שרותם טרקטור לעגלה והולך לאסוף גופות בקיבוץ" חן איציק מספר על פלישת המחבלים לניר עוז
אלעד גילאור
״כבשו אותנו. שמענו את הבומים, שומעים את היריות. אתה מבין שיש פה מלחמה״-אלעד גילאור על 7.10 בכיסופים
קרן אשר
״בצבא אמרו לו: יש מחבלים. אתם לבד. צאו החוצה להילחם״ - קרן אשר מספרת על שבעה באוקטובר בקיבוץ כיסופים
חן אפללו
"השכנים שירדו מהגג מיששו אותנו: אתם חיים? היינו בטוחים שרצחו את כולכם!" – חן אפללו על 7.10 באופקים
