העדות המלאה
עדות
שריה פרידמן
בשבת בבוקר גויס שריה, מפק"צ ביחידת הניוד 5516 של חטיבת מילואים 551. הם התרכזו בהתארגנות ובהצטיידות והיו מנותקים מהמתרחש. שריה וצוותו יצאו בסביבות שבע בערב לקיבוץ סעד, ואבטחו את הקיבוץ מפני חוליות מחבלים שהסתובבו בשטח. בבוקר יצאו לקיבוץ מפלסים, ולאחר כמה דקות חזו מראות, שלדבריו, לא ניתן להתכונן אליהם: גופות מוטלות, כל 5-10 מ' רכב הפוך או שרוף, עשן שחור, פיח, רכבים ישראלים יחד עם אופנועים וטנדרים של החמאס. כאוס רצוף לאורך קילומטרים, עד שהגיעו למפלסים. משם חזרו צפונה בכביש 232, יחד עם רופא ואנשי רבנות, כדי לפנות גופות של ישראלים מהרכבים השרופים, והיו הראשונים לטפל בהן. תפקידם היה לאפשר פיזית את חילוץ הגופות מהרכבים: להפוך רכבים, לנתץ חלונות וכד'. לדבריו לא היו ניצולים שכן החמאס לא השאירו כלום, ו"ממש וידאו שלא נשאר כלום". ריכוז גדול של רכבים כאלו היו כבר סמוך לשער הקיבוץ. הם חילצו גופה של רוכב אופניים שנשארה שלמה, לא כשאר הגופות בהמשך, אותן מצאו ירויות, מושחתות או שרופות, שלדים שרופים, גלי עצמות, ואפילו שרידים של כף יד של מבוגר אוחז בכף יד של ילד. הם מצאו גם חלקי גופות, לרבות איברים פנימיים. שריה מעיד כי חלק מהרכבים היו שרופים עד כדי כך שנראו ריקים, אך נמצאו בהן אפר ושרידי עצמות שהיו מרותכות עם הברזל במושבי הרכב. שריה נמנע להסתכל בגופות, ככל שהתאפשר, כדי שיוכל להמשיך ולתפקד. נאסר עליהם לצלם את הגופות, והם לא עסקו בתיעודן, והקפידו לנהוג בהן בכבוד. בשעות הצהריים פגשו באזרחים עובדי זק"א, מצויידים ומיומנים, ומסרו להם את המשך הטיפול בגופות. הצוות חזר לתפקידי אבטחה בסעד ובמפלסים, אך את מה שראו שם - לא ישכח לעולם.
תאריך התיעוד:
2024-02-14
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
שריה פרידמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
עופר פריימן
ראיון:
ג׳ודי הרבשטיין
עריכת וידאו:
ענבל שפרינצק
עריכת תוכן:
מיכל עדין צינמן
עריכת קול:
-
אריזה:
נועם ויצמן
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-02-14
צילום: עופר פריימן
ראיון: ג'ודי הרבשטיין
עריכת וידאו: ענבל שפרינצק
עריכת תוכן: מיכל עדין צינמן
אריזה: נועם ויצמן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.