
העדות המלאה
עדות
שוקי אדרי
שוקי אדרי, רווק, שוכר בית בקיבוץ זיקים. בבוקר שבת הסתגר בממ"ד, מאזין לקולות הירי הלא מוכרים ומנסה לזהות את מקורם. כשהבין שיש סכנה לחדירת מחבלים חש אימה גדולה, שמר על שקט והאפלה ובדק מקומות מסתור בבית ובחצר. שוקי לא עודכן כשתושבי הקיבוץ פונו, וכך נשאר עוד שלוש וחצי יממות מבלי לדעת שהוא לבד. כשביקש נשק כדי להצטרף להגנת הקיבוץ נענה שאין נשקים. לבסוף העז לנסוע בעצמו למלון יערים. הוא חש שחווה טראומה. "האירוע היה מצמרר... במיוחד בגלל הריח שהיה באוויר... את הדבר הזה לא הרחנו מעולם. כאן מדובר בריח של מלחמה, ריח של מוות, ריח של גיהנום".
תאריך התיעוד:
26.11.2023
איפה התרחש האירוע:
זיקים
שם המתועד/ת:
שוקי אדרי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
קובי יונתן
ראיון:
חמוטל פרת
עריכת וידאו:
קובי יונתן
עריכת תוכן:
חמוטל פרת
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 26.11.2023
צילום ועריכת וידאו: קובי יונתן
ריאיון ועריכת תוכן: חמוטל פרת

מדיה נוספת
רונית אילון
"צועקים שוב ושוב ושוב: ירו עלינו, שורפים אותנו, בעלי פצוע, איפה הצבא?"-רונית אילון על 7.10 בכפר עזה
חי סויסה
"התחושה של החוסר אונים, זה לא משהו שהכרנו אותו" - חי סוויסה מנתיבות במפגש עם שורד הנובה שהציל
נעמי הירשפלד
" ראיתי את הטנדר הלבן המפורסם דוהר לתוך השכונה"- נעמי הירשפלד מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה
סאנשיין לוי
"ככה אנחנו הולכים למות?" - סאנשיין לוי מעין השלושה, מתארת את מתקפת המחבלים על ביתה ומשפחתה בקיבוץ
נפתלי שפרר, אילנה שפרר
"ישבנו בממ"ד מאובנים, קפואים, שומעים את הירי לצידי הבית ומאחוריו". אילנה ונפתלי שפרר על 7.10 בעלומים