
תקציר העדות

"הילדים שלי ניצולים? אני ניצולה? זה לא אני. כאילו אני רואה את זה מהצד" - שושי שקד על 7.10 בכיסופים.
העדות המלאה
עדות
שושי שקד
שושי ובעלה יותם שהו בממ"ד עם בתם רון (11.5), בנם ארז (8), והכלבים רבל וקרמבו. למרות רעש היריות והידיעות שמגיעות, שושי התקשתה להבין את גודל האירוע. שניים ממארגני נובה שהתאכסנו אצלם הצליחו להמלט חזרה לקיבוץ, והתמוטטו בתוך הממ"ד. יותם שמר על הדלת עם נשק דרוך, וכולם השתתקו כל אימת ששמעו צעדים או יריות קרובות. כשהפחד גבר שושי תיעדה בטלפון את השעות הארוכות בממ"ד, ובמקביל שמרה על קשר עם שתי בנותיהם המאומצות שמתגוררות בסמוך. ב-13:30 נפל החשמל ועימו התקשורת, וב-17:30 שי אשר, סגן הרבש"ץ, התעקש לפנות אותם לביתו יחד עם משפחות נוספות, כשחיילים וחמושים מן הקיבוץ מאבטחים את הבית, והילדים והאמהות מצטופפים בממ"ד. בחיים הקודמים, לדבריה, הייתה מנהלת פרוייקטים ואחראית צמיחה דמוגרפית, ובעקבות האסון הפכה לרכזת מנהלת תקומה מטעם כיסופים.
תאריך התיעוד:
29.12.2023
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שושי שקד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 29.12.2023
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור


