העדות המלאה
עדות
סיון מרי מאיר הכהן
סיון ומשפחתה ארחו בסוכות חברים שהחליטו בשישי בלילה לחזור הביתה. מוקדם בשבת שמעו סיוון ובעלה אסף אזעקות מרוחקות ואז קרובות יותר ומיהרו להתכנס לממ“ד עם שלושת הילדים. סיון הבינה שמשהו חריג קורה, אבל גם כשצפתה מהמרפסת בטנדרים דוהרים לכיוונם לא חיברה את הנקודות. כעבור דקות דווח בווטסאפ הקיבוצי על חדירת מחבלים והורו להסתגר בממ"דים. הם העבירו שעות ארוכות בדממה מוחלטת ואימה, כשבחוץ נשמעים קולות פיצוץ וירי. המידע על המתרחש הגיע מהודעות מאחותה הנצורה בבארי וחברתה בניר עוז, כשכולם משוועים לעזרה ושואלים: איפה הצבא? בצהריים החליט אסף להצטרף לכיתת הכוננות. הקיבוץ פונה רק ביום שני אחרי שנסיונות חילוּץ חוזרים של הצבא נתקלו באש. כשהתאחדה עם משפחתה, קיבלו את הבשורה הקשה שירין, אחייניתה של סיון, חובשת קרבית בנחל עוז, נרצחה אחרי מאבק במחבלים. חודש לאחר הפינוי נפטר אביה של סיון, שהתאבל על נכדתו שנרצחה והבית ממנו נאלץ להתפנות. בתקופה שאחרי מצאה עצמה סיון קרועה בין הרצון לשוב והצורך להבטיח לילדיה ביטחון.
תאריך התיעוד:
13.02.2024
איפה התרחש האירוע:
מגן
שם המתועד/ת:
סיון מרי מאיר הכהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דניאל גרשון
ראיון:
אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו:
אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך: 13.02.2024
ראיון: אורה מימון פילבסקי
צילום: דניאל גרשון
עריכת וידאו: אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן: טליה תיבון
אריזה: חגי אדוריאן
מדיה נוספת
מתן צורי
"זה היה יום שחור משחור [...] סוג של מפץ גדול" – מתן צורי על השבעה באוקטובר בקיבוץ כַּרְמִיָּה
