תקציר העדות
״פתאום הייתי ילדה יהודייה, גלגול של אמא שלי וכל מה שגדלתי איתו״ - סוזי רוסק אשרוב על שבעה באוקטובר
העדות המלאה
עדות
סוזי רוסק אושרוב
כשהחלו מטחי היריות נשמעה סוזי לקריאות שכנה להיכנס לממ״ד ולא לצאת. היא התחבאה בתוך שטיח מגולגל שעמד בפינת החדר. על המיטה הערימה את תכולת הארון – מגבות ושמיכות על מנת ליצור לה מחבוא בטוח. במשך יומיים וחצי שהתה סוזי חבויה בשטיח, מצוידת בבקבוק מים ובמבה. כשהגיעו החיילים לבדוק את ביתה, הם היו צריכים לשכנע אותה שאמנם באו להציל אותה. בימים הראשונים פונתה סוזי לנתניה ואחרכך לדן אכדיה בהרצליה עם הקהילה. מאז השבת השחורה מתמודדת סוזי עם ההשלכות ארוכות הטווח של הטראומה. סוזי, דור שני לשואה, מכירה היטב את זוועות השואה מסיפורי האם, ולא יכולה להימנע מלקשור בין האירועים. לישראל הגיעו הוריה על מנת שתהייה לה מולדת, פספורט, דגל ובטחון, אך התחושה הבטוחה נפגעה מאוד. סוזי, ציירת וכותבת, המשיכה ליצור כל התקופה אך תחושת הבדידות שהיא חווה התעצמה. היא מקווה שעם הזמן תוכל לחזור ביתר שאת למעשה האמנות שהיה מרכז חייה.
תאריך התיעוד:
12.12.2024
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
סוזי רוסק אושרוב
ארגון:
ארגון אזרחי
ש פה:
עברית
צילום:
יוחאי יחיאל רוטנברג
ראיון:
אורית וינברג
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
רבקה טננבוים-פרצל
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
סוזי רוסק אושרוב
״פתאום הייתי ילדה יהודייה, גלגול של אמא שלי וכל מה שגדלתי איתו״ - סוזי רוסק אשרוב על שבעה באוקטובר
רחל ובניה ברזלי
"חג, לא חג, זה ממש לא היה, הבנו שזה חירום חירום"- רחל ברזלי על ההחלטה להדליק טלוויזיה בשמחת תורה
ניר מורן
"יצאנו עם סכינים ככה, כאילו לא יודע, על כל דבר שלא יהיה" - ניר מורן מספר על שבעה באוקטובר בשדרות
יוגב זורע
״כל העמודים השחורים שראינו, זה לא היה עזה, זה היינו אנחנו״ – יוגב זורע מצוות מידברן מספר על 7.10
לאה הלפרין, אבי הלפרין
"'תפתחו לנו, ברחנו מהמסיבה, תצילו אותנו' זה המשפט שהם אמרו"- מצטט אבי הלפרין את המילים הראשונות ששמע
שחף (שוף) דמארי
"אנחנו יוצאים ביחד כחוליה, ארבעה לוחמים בחופשה"– שחף (שוף) דמארי מספר על הלחימה במפלסים
שחף רוזוליו
"איך רגע אחד אנחנו יוצאים, חוגגים ושנייה אחרי, כאילו כלום"- שחף רוזוליו על שבעה באוקטובר באופקים
