תקציר העדות
״פתאום הייתי ילדה יהודייה, גלגול של אמא שלי וכל מה שגדלתי איתו״ - סוזי רוסק אשרוב על שבעה באוקטובר
העדות המלאה
עדות
סוזי רוסק אושרוב
כשהחלו מטחי היריות נשמעה סוזי לקריאות שכנה להיכנס לממ״ד ולא לצאת. היא התחבאה בתוך שטיח מגולגל שעמד בפינת החדר. על המיטה הערימה את תכולת הארון – מגבות ושמיכות על מנת ליצור לה מחבוא בטוח. במשך יומיים וחצי שהתה סוזי חבויה בשטיח, מצוידת בבקבוק מים ובמבה. כשהגיעו החיילים לבדוק את ביתה, הם היו צריכים לשכנע אותה שאמנם באו להציל אותה. בימים הראשונים פונתה סוזי לנתניה ואחרכך לדן אכדיה בהרצליה עם הקהילה. מאז השבת השחורה מתמודדת סוזי עם ההשלכות ארוכות הטווח של הטראומה. סוזי, דור שני לשואה, מכירה היטב את זוועות השואה מסיפורי האם, ולא יכולה להימנע מלקשור בין האירועים. לישראל הגיעו הוריה על מנת שתהייה לה מולדת, פספורט, דגל ובטחון, אך התחושה הבטוחה נפגעה מאוד. סוזי, ציירת וכותבת, המשיכה ליצור כל התקופה אך תחושת הבדידות שהיא חווה התעצמה. היא מקווה שעם הזמן תוכל לחזור ביתר שאת למעשה האמנות שהיה מרכז חייה.
תאריך התיעוד:
12.12.2024
איפה התרחש האירוע:
מפלסים
שם המתועד/ת:
סוזי רוסק אושרוב
ארגון:
ארגון אזרחי
שפה:
עברית
צילום:
יוחאי יחיאל רוטנברג
ראיון:
אורית וינברג
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
רבקה טננבוים-פרצל
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
