תקציר העדות
"אם הם לא הגיעו עד עכשיו – הם כבר לא יגיעו" - תמה חלפין-חפץ מספרת על ההרגשה בממ"ד בנירים
העדות המלאה
עדות
תמה חלפין חפץ
תמה נולדה וגדלה בנירים ועזבה אחרי הצבא. הוריה, אחיה וסבתה גרים בקיבוץ. בשישה באוקטובר הגיעה עם שניים מילדיה, תאומים בני שתים עשרה. בלילה הייתה כל המשפחה מפוזרת בין ארבעה בתים בקיבוץ. תמה ישנה בממ"ד ולכן אזעקת צבע אדום בשבת בבוקר לא הלחיצה אותה. כשהתחילו להישמע יריות הם היו שלושה בממ"ד והבינו שיש מחבלים בקיבוץ אבל לא בכל העוטף. היו בטוחים שהצבא הגיע. בשעות האלה עוד לא היו ידיעות בחדשות ורק בשבע וחצי ראתה את תמונת הטנדרים בשדרות שהסתנכרנה עם ההודעות שהתחילו להגיע מניר עוז ומנילי, חברתה הטובה מבארי. רק יותר מאוחר התקשרה אימא שלה, שאצלה היו הילדים, ואמרה שאבא שלה, שעמד עם נשק מחוץ לממ"ד, ראה שמחבלים לוקחים את חנה פרי. הייתה הרגשת חוסר אונים. רק בצהרים הגיע הצבא ורק אחר הצהרים אפשרו להם לצאת מהממ"ד למועדון. התחושה במועדון הייתה של מחנה פליטים. רק בתשעה באוקטובר הצבא אפשר לצאת מהקיבוץ. ההורים שלה ואחיה חזרו לקיבוץ מיד כשהתאפשר.
תאריך התיעוד:
04.09.2025
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
תמה חלפין חפץ
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
סלעית בשן
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
סיגל גרינהאוז
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
