תקציר העדות
"אם הם לא הגיעו עד עכשיו – הם כבר לא יגיעו" - תמה חלפין-חפץ מספרת על ההרגשה בממ"ד בנירים
העדות המלאה
עדות
תמה חלפין חפץ
תמה נולדה וגדלה בנירים ועזבה אחרי הצבא. הוריה, אחיה וסבתה גרים בקיבוץ. בשישה באוקטובר הגיעה עם שניים מילדיה, תאומים בני שתים עשרה. בלילה הייתה כל המשפחה מפוזרת בין ארבעה בתים בקיבוץ. תמה ישנה בממ"ד ולכן אזעקת צבע אדום בשבת בבוקר לא הלחיצה אותה. כשהתחילו להישמע יריות הם היו שלושה בממ"ד והבינו שיש מחבלים בקיבוץ אבל לא בכל העוטף. היו בטוחים שהצבא הגיע. בשעות האלה עוד לא היו ידיעות בחדשות ורק בשבע וחצי ראתה את תמונת הטנדרים בשדרות שהסתנכרנה עם ההודעות שהתחילו להגיע מניר עוז ומנילי, חברתה הטובה מבארי. רק יותר מאוחר התקשרה אימא שלה, שאצלה היו הילדים, ואמרה שאבא שלה, שעמד עם נשק מחוץ לממ"ד, ראה שמחבלים לוקחים את חנה פרי. הייתה הרגשת חוסר אונים. רק בצהרים הגיע הצבא ורק אחר הצהרים אפשרו להם לצאת מהממ"ד למועדון. התחושה במועדון הייתה של מחנה פליטים. רק בתשעה באוקטובר הצבא אפשר לצאת מהקיבוץ. ההורים שלה ואחיה חזרו לקיבוץ מיד כשהתאפשר.
תאריך התיעוד:
04.09.2025
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
תמה חלפין חפץ
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
סלעית בשן
עריכת וידאו:
דניאל דנציגר
עריכת תוכן:
סיגל גרינהאוז
עריכת קול:
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
