תקציר העדות
אורי יעקובי, בן קיבוץ נירים, מתאר את השעות בממ"ד: "פחד אלוהים. פחד כאילו שזהו, אנחנו נגמרים"
העדות המלאה
עדות
אורי יעקבי
אורי יעקובי, בן נירים, בא לבקר את הוריו בחג המשק ולהינות ממפגש חברים. עם תחילת המתקפה הסתגרו בני המשפחה בממ"ד: ההורים, אורי והתוכי, אחיו ואשתו, ושני ילדיהם, בן ארבע ובת חודשיים. ב משך שעות הם ישבו בממ"ד החשוך, ערים לכל רעש מסביבם. הודעות הווטצאפ סיפרו על חדירת המחבלים לבתים. אורי הרגיש שסופם קרוב. הוא פעל כמו רובוט בשמירה על השקט, ובהגנה על המשפחה. בשעות אחר הצהרים חילץ הצבא את אנשי נירים. הוריו של אורי פונו לאילת. אורי גוייס למילואים, והוא עדיין משרת. המילואים סייעו לו בהתמודדות האישית, וכך גם תמיכת החברים. מדובר באירוע שאורי ישא עימו כל חייו: "קשה להבין מה עברנו" הוא אומר, "אך החיים חזקים מהכל".
תאריך התיעוד:
18.01.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אורי יעקבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אבי בנון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נתנאל פיש
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב
הדס גרינברג
"הרגשתי חוסר אונים שלא הצלחתי לעזור לאלו שחיפשו את יקיריהם" - הדס גרינברג על הסיקור התקשרותי ב-7.10
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
