תקציר העדות
אורי יעקובי, בן קיבוץ נירים, מתאר את השעות בממ"ד: "פחד אלוהים. פחד כאילו שזהו, אנחנו נגמרים"
העדות המלאה
עדות
אורי יעקבי
אורי יעקובי, בן נירים, בא לבקר את הוריו בחג המשק ולהינות ממפגש חברים. עם תחילת המתקפה הסתגרו בני המשפחה בממ"ד: ההורים, אורי והתוכי, אחיו ואשתו, ושני ילדיהם, בן ארבע ובת חודשיים. במשך שעות הם ישבו בממ"ד החשוך, ערים לכל רעש מסביבם. הודעות הווטצאפ סיפרו על חדירת המחבלים לבתים. אורי הרגיש שסופם קרוב. הוא פעל כמו רובוט בשמירה על השקט, ובהגנה על המשפחה. בשעות אחר הצהרים חילץ הצבא את אנשי נירים. הוריו של אורי פונו לאילת. אורי גוייס למילואים, והוא עדיין משרת. המילואים סייעו לו בהתמודדות האישית, וכך גם תמיכת החברים. מדובר באירוע שאורי ישא עימו כל חייו: "קשה להבין מה עברנו" הוא אומר, "אך החיים חזקים מהכל".
תאריך התיעוד:
18.01.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אורי יעקבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אבי בנון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
שרון שוחט
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נתנאל פיש
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
שרה שוורץ
"שגב הגיע לחדר האוכל, פצוע אך רגוע" - שרה שוורץ מספרת על בנה שגב שוורץ ז״ל במוצב סופה ב7.10
אייל אשל
"אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד!" - אייל אשל מצטט הקלטה מצה"ל לחיילות מוצב נחל עוז בבוקר שבת
מאיר יודקה
"פתאום אני רואה ראש מבצבץ ואני מיד מבין שזה מחבלים" - מאיר יודקה מתאר את 7.10 בקיבוץ עלומים
אסטבן אופנהיימר
"תמיד ידעתי שיכול להכנס מחבל אחד שניים, אבל לא כמות כזאת" - אסטבן אופנהיימר על שבעה באוקטובר בחולית
יהודה אסולין
"נוצר מאבק. אני והנכד. הם פותחים ואנחנו סוגרים" יהודה אסולין על הלחימה בביתו מול המחבלים
