
תקציר העדות

איך זה יכול להיות שככה החיים שלי נגמרים? - יערה גולן מספרת על המלחמה ב-7.10 בנחל עוז
העדות המלאה
עדות
יערה גולן
יערה גולן נולדה בקיבוץ נירים. נחל עוז הפך לבית עבורה ועבור ענב בן זוגה, ושלושת ילדיהם. בני המשפחה השכימו לקום. כשנשמע צבע אדום הם הסתגרו בממ"ד, אך לאחר מחשבה עברו לממ"ד השני, המוסתר ביותר וניתן לנעילה. קולות הלחימה והמחבלים סבבו אותם והעלו את מפלס החרדה. יערה חשה לא פעם כי כאן יסתיימו חייהם. אנשים שהיו שכניהם הקרובים נחטפו ונרצחו, אך המשפחה של יערה שרדה בדרך נס. בשעות אחה"צ נשמעו קולות אנשים שנכנסו, ויערה החביאה את בנותיה בחשש גדול, שהתבדה כשהתברר שהיו אלה חיילים. יערה מתארת את הפינוי מעורר החרדה ואת הדאגה לגורל משפחתה בנירים. יערה אסירת תודה על מעטפת התמיכה שקיבלה המשפחה בכרמים, מה שאפשר את החזרה המדודה לחיים. נחל עוז הוא הבית, אך לתחושתה, אין לחזור לישובים עד אשר יחזרו החטופים. "זה בלתי נסבל בעיני לחזור כשהם אינם".
תאריך התיעוד:
31.10.2024
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
יערה גולן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
משה שיף
ראיון:
שלהבת אופיר
עריכת וידאו:
יובל בריל
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נועם הראל
עריכת צבע:
קרדיט:

מדיה נוספת
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם




