תקציר העדות
"אנחנו חייבים להיות פה עם כולם" –יורם אורון מתאר את אירועי השבעה באוקטובר במגן, והשפעתן על המשפחה.
העדות המלאה
עדות
יורם אורון
יורם אורון, התעורר בשבת, לקולות אזעקת צבע אדום. בבית שהו עמו אשתו, בנו ושלושת ילדיו, שהגיעו לביקור המסורתי בשמחת תורה. במשך שעות היו ספונים בממ"ד, ומידי פעם יצאו לגיחות קצרות להביא מים וציוד נדרש. על מנת להרגיע את הילדים, הטלוויזיה שידרה סרטים מצוירים. הם ידעו שעליהם להישאר בממ"ד בעקבות הודעות ווטסאפ הקיבוציות, אך הידיעה על היקף ההתקפה על הקיבוץ באה רק בדיעבד. במשך שעות חיכו לצבא שיגיע לחלץ אותם. כוחות הגיעו בשעות הצהרים המאוחרות, אך הפינוי מהקיבוץ קרה רק למחרת. יורם ואשתו מעולם לא התפנו מהקיבוץ קודם לכן. הם נסעו לירושלים לקרובת משפחה, אך הלב משך אל הקהילה במלון בים המלח. יורם רואה חשיבות רבה בלכידות של קהילת מגן, ומקווה כי יימצאו הכוחות להמשיך ולחיות ביחד. יורם מתכוון לחזור ולהמשיך להסיע פלסטינים מהגבול לטיפול רפואי בארץ, לאחר שתסתיים המלחמה.
תאריך התיעוד:
06.03.2024
איפה התרחש האירוע:
מגן
שם המתועד/ת:
יורם אורון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דניאל גרשון
ראיון:
אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו:
אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 06.03.2024
צילום: דניאל גרשון
ראיון: אורה מימון פילבסקי
עריכת וידאו: אורה מימון פילבסקי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
סיו (יוסי) שצקי, מיכל אברהמי שצקי
"שמענו יריות של נשק חי ולא ידענו מי יורה על מי" - מיכל וסיו (יוסי) שצקי מתארים את 7.10 בקיבוץ מגן
גלית נחמיאס
זה הדבר הכי נורא לראות את הבן שלי מת, ירוי , לא זז"- גלית נחמיאס על מות בנה שנפל בקרב במושב ישע
מינה בראלי
"אני רואה את השמיים אדומים שחורים כמו מופע לייזר של זיקוקים" - מינה בראלי מספרת על 7.10 בעין הבשור
דוד (דתו) שרעבי
״באותו רגע השלמתי עם זה, שאני אמות עם המחבלים״ - דוד (דתו) שרעבי על 7.10 בשכונת דור צעיר בכפר עזה.
