top of page

עדות

אדר מורג

אדר מורג

 |

נחל עוז

עדות

אדר מורג

אדר מורג

|

נחל עוז

העדות המלאה

עדות

אדר מורג

אדר ואסתי מורג ושני בניהם מתגוררים בשכונת שדות החדשה בנחל עוז. בערב החג, אירחו את ההורים של אסתי. עם תחילת המתקפה הם הסתגרו בממ"ד. אדר שמע מבחוץ את קולות הירי מתרחקים ומתקרבים. מעמדתו ליד החלון, דאג בעיקר לשלום ילדיו, בצהרים שמע זעקה נוראית מבית השכנים, מאוחר יותר גילה כי מדובר במותו של רן פוסלושני מירי כוחותינו. המשפחה התפנתה בשלמותה למשמר העמק, ונשארה שם. החיים מתאפיינים בחוסר ודאות לגבי העתיד. לתחושת אדר אנו עדין במלחמה, לכן אין באפשרותו לקבל החלטות, והוא חי בחוסר וודאות. הוא מייחל לשובם של החטופים, שהם חלק מהקהילה. אדר מבין שההנהגה ההמדינית והצבאית יודעת פחות ממה שחשב, והדבר מערער את תחושת הבטחון. הוא מתמקד במה שטוב לילדיו. לאור המתרחש בעולם, ישנה חשיבות הסטורית לעדות.

איפה התרחש האירוע:

נחל עוז

שם המתועד/ת:

אדר מורג

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

דרורית וייס

"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page