העדות המלאה
עדות
עדי ארונוב
עדי וולרי ארונוב וילדיהם ראו בנחל עוז בית. הם גרו מספר חודשים בשכונת היבילים. בשבת ולרי לוחם האש היה במשמרת רחוק מהקיבוץ. כשהחלו המטחים, נכנסה עדי, שהיתה בסוף החודש השלישי להריונה, עם הילדים לממ"ד. הווטסאפ הקיבוצי דיווח על חדירת מחבלים. נשמעו יריות וצעקות. עדי אטמה את הכניסות וכשגברה הסכנה, נכנסה עם הילדים מתחת למיטה, והגנה עליהם בגופה. הקשר נשמר עם ולרי ועם אחיה השוטר. הילדים שלחו לוולרי הודעות חיזוק בפלאפון, אך בשל נפילת האינטרנט, ולרי קרא אותן לאחר שעות. הם חולצו בשעות אחר הצהרים, פונו בלילה, פגשו בוולרי והצטרפו כמשפחה למשמר העמק. לאחר חודשים קשים, נולד בנם השלישי אילן-אור. עדי מתפעלת מיכולת ילדיה להתמודד עם המצב. המחירים האישיים אינם פשוטים. חזרת החטופים תסייע בתהליך ההחלמה. עדי המורה מאמינה כי תתחזק ותוכל לחבק גם את תלמידיה.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
עדי ארונוב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
אליחי בנטל
"אנחנו חייבים לצאת מכאן לפני שהאש תגיע אלינו" - אלי מזרחי מעין השלושה, מתאר את אירועי שבעה באוקטובר
יגאל קריחלי-דוד
"הטלפון שלו עצר באזור חאן יונס" - יגאל קריחלי-דוד מספר על החרדה לגורל בנו בשבעה באוקטובר בנירים
גבי אנקר
"שתי שורות מאחורינו חטפו את חנה פופלוול ואת הבן שלה נדב זכרונו לברכה" - מספר גבי אנקר מנירים
צבי אלון
"בממ"ד היה חם וחשוך והיינו מוכנים למצב שחלילה המחבלים ייכנסו אלינו" - צבי אלון מספר על 7.10 בבארי
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
