
העדות המלאה
עדות
עדי ארונוב
עדי וולרי ארונוב וילדיהם ראו בנחל עוז בית. הם גרו מספר חודשים בשכונת היבילים. בשבת ולרי לוחם האש היה במשמרת רחוק מהקיבוץ. כשהחלו המטחים, נכנסה עדי, שהיתה בסוף החודש השלישי להריונה, עם הילדים לממ"ד. הווטסאפ הקיבוצי דיווח על חדירת מחבלים. נשמעו יריות וצעקות. עדי אטמה את הכניסות וכשגברה הסכנה, נכנסה עם הילדים מתחת למיטה, והגנה עליהם בגופה. הקשר נשמר עם ולרי ועם אחיה השוטר. הילדים שלחו לוולרי הודעות חיזוק בפלאפון, אך בשל נפילת האינטרנט, ולרי קרא אותן לאחר שעות. הם חולצו בשעות אחר הצהרים, פונו בלילה, פגשו בוולרי והצטרפו כמשפחה למשמר העמק. לאחר חודשים קשים, נולד בנם השלישי אילן-אור. עדי מתפעלת מיכולת ילדיה להתמודד עם המצב. המחירים האישיים אינם פשוטים. חזרת החטופים תסייע בתהליך ההחלמה. עדי המורה מאמינה כי תתחזק ותוכל לחבק גם את תלמידיה.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
עדי ארונוב
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













