
העדות המלאה
עדות
עדי סנפיר
עדי ומשפחתה מקיבוץ גבים התעוררו לבוקר של אזעקות ונכנסו לממ"ד. כששמעו יריות הבינו שמשהו אחר קורה. נמרוד, בעלה, חבר לאחיה, אמיר, מפקד כיתת הכוננות. עדי ושלושת הבנים הצעירים נשארו ב בית ושהו בממ״ד שעות רבות. בשלב מסוים התקשרה אליה חברה וביקשה שאמיר יעזור לאחותה שנמצאת בתחנת דלק ליד הקיבוץ. אמיר הצליח לחלץ את החברה ועוד שני צעירים והביא אותם לביתה של עדי, שם שהו כולם, יחד עם חברתה הפסיכולוגית של עדי שנקראה לסייע. 30 השעות עד לעזיבת הקיבוץ היו קשות ומלאות בפחד.
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
עדי סנפיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דוידי בן ציון
"מאוד סוריאליסטי – גופות, צבע אדום, האמר פתוח, גשם" - דוידי בן ציון מספר על הלחימה בכפר עזה
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכ נת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלוביץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי













