העדות המלאה
עדות
אלינה טובברג
אלינה טובברג, בת 44, אמנית ציורי גוף, עבדה באווירה הקסומה של מסיבת נובה. עם נפילת הטילים ופלישת המחבלים נשמעה ההוראה לברוח כדי להינצל. אלינה ובן זוגה נכנסו לרכבם ונסעו במהירות לקיבוץ רעים, למשפחה בה התארחו ערב קודם לכן. עם כניסתם לממ"ד הבינו כי המחבלים נמצאים כבר ברעים, ונותרו לכודים במשך שעות ארוכות בממ"ד, עם המשפחה המארחת. כך נחשפו לקריאות לעזרה מתושבי הקיבוץ, לאובדן הקשר עם בן המשפחה המארחת שנחטף, כמו גם קרובי המשפחה, שנלקחו מבארי. כאשר חולצו על ידי החיילים ויצאו מהממ"ד נחשפו להרס, ולזוועת המוות ברחבי הקיבוץ. אלינה מתקשה לשכוח את אשר חוותה. היא מרגישה כי למרות שגופה פה, נשמתה עדיין שמה.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אלינה טובברג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2023-10-15
צילום: זיו ברקוביץ
ראיון: זהר ברנט
עריכת וידאו: נעמה גאוי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: חגי אדוריאן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
