
העדות המלאה
עדות
אריה איציק
אריה איציק מניר עוז התנדב במד"א ושימש כנהג אמבולנס במשך שנים רבות. עד צאתו לגמלאות עבד כאח במרפאת הקיבוץ. בבוקר שבת, כששמע את האזעקות, התכונן כהרגלו לצאת לסייע, אך קולות הירי מבחוץ והידיעה שקיבל ממד"א שהאמבולנס נפגע, הותירו אותו בביתו. אריה כיבה את האור ואת המזגן והתמקם, מכוסה בשמיכה, בפינת הממ"ד בעוד המחבלים בוזזים את ביתו. הוא ניצל את הווטסאפ לנסות הושיט לנפגעים עזרה מרחוק. אחרי שפונה לחמ"ל טיפל בפצועים שרוכזו שם, והצטרף לקבוצת חברים שעסקה בזיהוי עשרות החברים שנרצחו ברחבי הקיבוץ. למחרת הוא פונה עם חברי ניר עוז למלון באילת וכעבור שלושה חודשים עבר לדירה זמנית בבית דירות בקרית גת. אריה מטפח עציצים על מרפסת דירתו ומתרגל לחיים בעיר. למרות שביתו לא נחרב, הוא מתקשה לבקר בו והעתיד עדיין לא ידוע.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
אריה איציק
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













