העדות המלאה
עדות
אריה איציק
אריה איציק מניר עוז התנדב במד"א ושימש כנהג אמבולנס במשך שנים רבות. עד צאתו לגמלאות עבד כאח במרפאת הקיבוץ. בבוקר שבת, כששמע את האזעקות, התכונן כהרגלו לצאת לסייע, אך קולות הירי מבחוץ והידיעה שקיבל ממד"א שהאמבולנס נפגע, הותירו אותו בביתו. אריה כיבה את האור ואת המזגן והתמקם, מכוסה בשמיכה, בפינת הממ"ד בעוד המחבלים בוזזים את ביתו. הוא ניצל את הווטסאפ לנסות הושיט לנפגעים עזרה מרחוק. אחרי שפונה לחמ"ל טיפל בפצועים שרוכזו שם, והצטרף לקבוצת חברים שעסקה בזיהוי עשרות החברים שנרצחו ברחבי הקיבוץ. למחרת הוא פונה עם חברי ניר עוז למלון באילת וכעבור שלושה חודשים עבר לדירה זמנית בבית דירות בקרית גת. אריה מטפח עציצים על מרפסת דירתו ומתרגל לחיים בעיר. למרות שביתו לא נחרב, הוא מתקשה לבקר בו והעתיד עדיין לא ידוע.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
אריה איציק
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
פרח פילו
"אני מבינה ממה שכתבו בקבוצה איך המחבלים מתקדמים וידעתי שהם בשכונה שלי" - פרח פילו על 7.10 בבארי
יהודית ניר
"הייתי חזקה כל החיים. הפעם היחידה שקרסתי הייתה אז" - יהודית ניר מספרת על שבעה באוקטובר במפלסים
אליהו הרשקוביץ
״ואני חוזר לצלם. כמו בן אדם שמנסה להתעלם מהחוויה המטורפת שהוא עבר״ - אליהו הרשקוביץ מחולית על 7.10
עמרי קדם
"אנחנו מבינים שהמחבלים פה באזור שלנו ומאותו רגע מפסיקים לדבר"- עמרי קדם מספר על שבעה באוקטובר בבארי
יצחק (איציק) פז
"קודם כול לזהות שיש שם שרידים אנושיים" – ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות מספר על הסיוע בחיפוש הנעדרים
