
העדות המלאה
עדות
אברהם (אברום) בן יוסף
אברהם ואשתו החליטו לעבור לכפר עזה ב2001 בעקבות מחקר שעשה במאגר המים במקום. בניהם הבוגרים עזבו כי לא רצו לגדל את ילדיהם תחת קאסמים, וגם ביתו הצעירה חשבה שזה מקום מסוכן. בשבת בבוקר, לאחר המטח הראשון, הם ראו מצנח רחיפה ואז שמעו יריות וצעקות. ב-7:15 בבוקר המחבלים פרצו לביתם וניסו "באטרף" להכנס לממ"ד, בעוד אברהם החזיק בכוח את הידית ובידו השנייה החזיק את האקדח שלו. המחבלים ויתרו, אך חזרו מאוחר יותר ורצחו את שכניהם בבית הצמוד. בשעות הצהרים הצבא נכנס לביתם ועזב ורק בפעם השלישית, כשהבת התעקשה, הוציאו אותם, ויחד עם תושבי השכונה ששרדו, ליוו אותם בלילה, ברגל, כשהקרבות עדיין נמשכים, למה שהוא מכנה "מצעד החיים". עד היום יש לאברהם רגשי אשמה שלא נשאר מחוץ לממ"ד והשתמש באקדח שהיה ברשותו.
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
אברהם (אברום) בן יוסף
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התח ושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור













