
העדות המלאה
עדות
איילת קלימי
בשבת בבוקר התעוררו בני המשפחה לאזעקות בלתי פוסקות. הם נכנסו לממ"ד ובעלה, ערן, לבש מדים ואמר שיש חשש לחדירת מחבלים ושעליו ללכת. לאחר זמן איילת יצרה אתו קשר והבינה שהוא נפצע. היא ביקשה מרבש"ץ המושב שיעזור לה לעבור לבית השכנים. החלו להגיע הודעות על מה שקורה ועל גורלם של אנשים. במוצאי שבת ערן אמר לה לצאת מהבית, והיא נסעה עם הילדים למצפה רמון. שוטרים ליוו אותם עד למקום בטוח, ורק אז הבינה את גודל האירוע. אחר כך עברו לבית מלון באילת. שם, כשערן הגיע, למדה על פרטי סיפור הגבורה שלו בלחימה במושב יכיני. איילת מספרת על הקושי בשהייה במלון והניתוק מהבית ומהשגרה. בפברואר חזרה המשפחה הביתה. הם מתכוונים להישאר במושב תקומה ולבנות שם בית משלהם.
איפה התרחש האירוע:
תקומה
שם המתועד/ת:
איילת קלימי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
עדי פרי
"ידעתי שאני בסכנת חיים אבל הייתה לי הרגשה שאני בהשגחה"- עדי פרי מספרת על שבעה באוקטובר בעין השלושה
יוסק'ה מרמורשטיין
"אין תשובה 3 שעות, ואני בחרדות לא עלי, עליה" - יוסקה מרמורשטיין על הפחד לגורל בתו ומשפחתה ברעים.
אורי הורוביץ
"זאת הייתה תקופה של עשייה, לא היה הרבה זמן לחשוב"- אורי הורוביץ מספר על ההתמודדות עם שבעה באוקטובר
סיון שמחה כהן
"מחוררים אותנו כמו במטווח של ברווזים" – סיון שמחה כהן על הבריחה עם יניב בן זוגה ז״ל ממתקפת הנובה
סיגל סגלוביץ עוז
"זה נראה כמו נצח. הזמן לא עובר. אתה מתנהל בתוך חרדה"- סיגל סגלובי ץ עוז מספרת על שבעה באוקטובר במגן
מיכל כהן
"ראיתי בטלפון את חטיפתו של חתני אוהד בן עמי בגופיה ותחתוני בוקסר" - מיכל כהן מתארת את 7.10 בבארי
מרסלו גרזון
"תחושה של חוסר אונים טוטאלי" - מרסלו גרזון מספר על שבעה באוקטובר כשהוא חרד לבתו ומשפחתה בניר עוז













