
העדות המלאה
עדות
בלה בראונר
בלה הגיעה מארצות הברית לכיסופים בגיל 18, כדי להיות חלוצה. היא עבדה כגננת ואחר הפכה למספרת סיפורים. כשההפגזות הכבדות החלו, בלה, בעלה יש (yis) והמטפלת מהפיליפינים, נכנסו לממ"ד. בעוד המטפלת מתעדכנת מחברותיה על הנעשה ומתמלאת פחד, בלה, שלא ידעה עד כמה המצב מסוכן, ניסתה להרגיעה. בשבת בצהריים החשמל נותק התקשורת נפלה, ורוב הזמן הם היו מבודדים. בן אחד שהגיע לביקור מארצות הברית והתארח בבית ללא ממ"ד, נכנס למיגונית והחזיק את הדלת, כאשר מחבל שהזדהה כחייל ניסה להכנס. בן אחר שהתכונן לרכב על אופניים, רץ במקרה לאותה מיגונית, ניסה להכנס, ורק אחרי שאחיו זהה את קולו, פתח לו את הדלת. האחים חולצו לאחר 20 שעות, ואילו בלה, יש והמטפלת חולצו מהבית ההרוס, שמחבלים ירו בתוכו, לאחר 30 שעות. בלה בת התשעים מקווה עוד לחזור לכיסופים.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
בלה בראונר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 09.01.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
ברק צלקישוילי
״כל דבר שהניע את המחשבה שלי באותו יום היה הישרדות״ - ברק צלקישוילי על מתקפת המחבלים בנחל עוז
בנצי אופק, שוש שגב-אופק
״הלילה היה אוסף של דקות שהרגישו נצח״ - שוש ובנצי אפק מספרים על שבעה באוקטובר בכפר-עזה
אניטה בוריאן
״לא נתפס שבגילי אני צריכה להתמודד עם דברים כאלה״- אניטה בוריאן מספרת על שבעה באוקטובר בניר יצחק
שמואל בוכריס
"יש פחד אבל מישהו צריך לעשות את העבודה" - שמואל בוכריס מספר על שבעה באוקטובר כצלם תקשורת
סיגל שבלמן
״שומעת שריקה באויר, מתחילה אזעקה, תופסת את האקדח שלא יעוף ורצה הביתה״ סיגל שבלמן על 7.10 בניר יצחק
מיכל לויט
"לבת שלי הקטנה אני אומרת בתקיפות: הם יהרגו אותי אם אני אצא!" - מיכל לויט מספרת על השעות בממ"ד
ליאור נידם
"וריח של מוות, ריח שלא יוצא לך ורודף אחריך, ריח שאי אפשר להסביר"- ליאור נידם על 7.10 ככתב חדשות