
העדות המלאה
עדות
כרמית ח'גבי
בשבת בבוקר כרמית, בעלה ו-4 ילדיהם התעוררו מהאזעקות ונכנסו לממ"ד עם הכלבה שלהם. ב-7:40 כבר נשמעו יריות. הם נעלו את הדלתות ושמרו על שקט. אחד השכנים, שבהמשך נורה ונרצח, שלח הודעה בווטסאפ על חדירת מחבלים. כרמית הבינה, שהחשש המתמיד שלה מכניסת מחבלים למושב מתממש. תושבים שהיה להם נשק אישי יצאו מהבתים להילחם. בדיעבד, גם הסתבר שהגיעו במקרה למושב שוטרים וחיילים מסיירת מטכ"ל, נלחמו במחבלים והצליחו לבלום אותם. הילדים בממ"ד עקבו אחרי הודעות הווטסאפ על נרצחים מקרב התושבים. השהייה בממ"ד במשך 10.5 שעות ללא מים ומזון היתה מאתגרת. כשיצאו מהממ"ד, כרמית רצתה לצאת מיד מהמושב. בשעה 17:30 יצאו עם מכוניתם לכיוון מזרח. בדרך ראו גופות ומכוניות הרוסות. בהמשך פונו למלון בירושלים וכעבור 6 חודשים חזרו למושב עם תחושת שייכות עוצמתית לקהילה.
איפה התרחש האירוע:
יכיני
שם המתועד/ת:
כרמית ח'גבי
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













