top of page

עדות

קלרה מרמן

קלרה מרמן

 |

ניר יצחק

עדות

קלרה מרמן

קלרה מרמן

|

ניר יצחק

העדות המלאה

עדות

קלרה מרמן

החטיפה
ב-6:29 החלו היירוטים וקלרה הכניסה את אורחיה לממ"ד. הם ראו שההתראות לא נפסקות, וראו את הטנדרים של חמאס בשדרות. כשהבינו שיש חדירה החלו לקבל הודעות מקבוצת הווטסאפ "מניפה", וקלרה החלה להתקשר לוותיקים שהיא אחראית עליהם. הם בדקו וראו שדלת הממ"ד לא ננעלת וניסו לסגור אותה. בשלב מסוים שמעו ששוברים את החלונות ויורים בתוך ביתם. דלת הממ"ד נפרצה ומחבלי הנוחבה עם מסכות וסרט ירוק, משכו אותם באלימות החוצה. העבירו את לואיס, פרננדו וקלרה דרך חור בגדר וגבריאלה ומיאה נשארו עד שהגיעה טויוטה ב-11:22 ולקחה את כולם יחד.
השבי
הרכב נסע בפראות עד לאזור חאן יונס. שם הוכנסו למנהרה והועברו למחבלים אחרים. הם הסתירו את הכלבה, בלה, וכשזה התגלה אפשרו להם להישאר איתה. הם הוצעדו במנהרות כארבע שעות ואז הועלו בסולם בגובה 40 מטר. למעלה, הלבישו את הנשים בחיג'אב וחצאית והם הוסעו לרפיח. הם הועלו לאחד הבניינים, לקומה השנייה. בזמן שהותם הם נתנו שמות למחבלים שהיו שם, ואחד מהם, "בעל הבית", שמר עליהם, שוחח איתם, עדכן אותם במה שקורה ויצר קשר אישי חם עם לואיס. אחר שנקרא "הנודניק", איים עליהם והציק במיוחד למיאה. עם הזמן לואיס הפך לטבח של כולם. "בעל הבית" ביקש ממיאה לראות טלוויזיה באנגלית ולתרגם לו וכך הבינו שיש מאבק להחזרתם. יום אחד "בעל הבית" סיפר להם שיש הסכם לשחרור הנשים והילדים וב-28.11.23 הודיע שהן ברשימה. הם היו בטוחים שתוך יומיים גם פרננדו ולואיס ישתחררו.
השחרור
הן נלקחו ברכב והועברו לצלב האדום אתו הגיעו למעבר רפיח. שם נפגשו עם חיילות ישראליות והועברו לכרם שלום עם חטופות נוספות שהוחזרו. שם התקשרה קלרה לבנותיה שחיכו לה בתל השומר. כששוחררה מבית החולים, שכרה דירה בתובל, ליד בנותיה, והצטרפה למאבק לשחרור החטופים בארץ ובעולם. לאחר כחודשיים, היא קבלה טלפון מקצינת הקשר ב-2:50 בלילה, שפרננדו ולואיס חולצו על ידי הצבא וכל המשפחה נפגשה שוב בתל השומר לחיבוק משותף.

איפה התרחש האירוע:

ניר יצחק

שם המתועד/ת:

קלרה מרמן

ארגון:

ללא

שפה:

עברית

קרדיט:

מדיה נוספת

עדויות נוספות

שגית אלמלח

"זחלנו על הגחון לתוך הבית" - שגית אלמלח מספרת על 7 באוקטובר באופקים

ורד ליבשטיין

"כתבתי לניצן: אבא נהרג, גם סבתא נהרגה" - ורד ליבשטיין מספרת על שבעה באוקטובר בכפר עזה

רות בן ואליד

"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה

אתי שטרן

"בשבת בבוקר, התחלתי לקבל הודעות והבנתי שזה משהו אחר" - אתי שטרן מספרת על 7.10 בעין הבשור

אירית אפרתי

"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10

ליהיא אברמוב

"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע

דליה בהיר

"ישבנו במשך 30 שעות עם יריות בלתי פוסקות ודיבורים בערבית" - דליה בהיר מקיבוץ בארי

ֵהדר גלברד

״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי

ערן ניסן

"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10

דיוד בר

"כולנו בסכנה, אלו תחושות שלא עוברות" - דיוויד בר מספר על שבעה באוקטובר בעלומים

הלל אקוטונס

״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור

יוני קרוטנברג

"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת

עזרו לנו להרחיב את מאגר העדויות

bottom of page