העדות המלאה
עדות
דניאל מאיר
דניאל מאיר, הרבש"ץ של נירים, לא קלט את אופי האירוע בשבת בבוקר. הוא עלה על גג ביתו וראה מחבלים מציפים את הקיבוץ. כשהבין שרוב חברי כיתת הכוננות לא יכולים לחבור אליו, וכשהמג"ד בחטיבה ענה לו שהצבא לא יבוא לעזרתם כי הבסיסים בסביבה נכבשו – דניאל נכנס לחוסר אונים נורא. הוא התעשת כשהצטרפו אליו שלושה חברים, ויחד לחמו במחבלים עד שהצליחו לטפס על מבנה גבוה שחלש על הסביבה.
לקראת הצהריים הגיע מסוק. בהכוונתו של דניאל המסוק פגע בריכוזי המחבלים, ורבים ברחו. רק ב-13:30 הגיעו חיילי קומנדו, ובעזרתם עברו בית בית, לחלץ את הנצורים ולמצוא מחבלים מסתתרים. בלילה דניאל יצא לאסוף את גופות אנשי הקיבוץ שנרצחו, והעביר אותן לזק"א.
דניאל נשאר בנירים לאחר שהקהילה פונתה, והמשיך לשמור על הקיבוץ, ולהאמין בהכרחיות שיקומו.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
דניאל מאיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-05-29
צילום: גיל לוין
ראיון: סלעית בשן
עריכת וידאו: שרון שוחט
עריכת תוכן: מיכל גל
אריזה: בת-חן קהלני
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
