
העדות המלאה
עדות
דניאל כהן
דניאל גרה עם בעלה רועי ושלושת בניהם בבית שבנו באופקים. ב-7 באוקטובר הם היו בבית וכמו כולם התעוררו לאזעקות. בהמשך, החלו לשמוע יריות, והבינו שמדובר במחבלים שחדרו לעיר. כל המידע הגיע אליהם דרך קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות. כל אותו יום שמעו יריות ופחדו מאוד. בשלב מסוים בצהריים, נשמעו דפיקות על שער הבית, ורועי פתח את השער בטעות. הם חששו שמדובר במחבלים ודניאל כבר החלה לברוח עם בנה הקטן, אך התברר שמדובר בשוטרים שסרקו את השכונה בחיפוש אחר המחבלים. רק למחרת בבוקר הצליחה המשפחה לעזוב את העיר ולנסוע לחברים במרכז הארץ ולאחר מכן עברו לקיבוץ גן שמואל. רועי גויס והיה במילואים חודשים ארוכים. מאז שעזבו טרם שבו לאופקים, ולא בטוחים שישובו.
איפה התרחש האירוע:
אופקים
שם המתועד/ת:
דניאל כהן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













