
העדות המלאה
עדות
דני אייזנמן
דני אייזנמן מתגורר עם שלושת ילדיו בשדרות. דבר לא הכין אותם למתקפה הרצחנית בשבת. בשש וחצי בבוקר, שדרות כוסתה בירי טילים מקלעים ונשק קל. מגג ביתו צפה דני בטנדרים שעליהם מחבלים יורים למוות בכל העומד בדרכם. חלקם פרצו לבניין שלו וריססו את הבית ביריות. אחת מבנותיו נפגעה מירי זה. דני ירד לרחוב וניסה לעזור לעוברים ושבים, אך ללא נשק, ידו קצרה מלהושיע. לאחר שפינה את בתו באמבולנס ממוגן חזר לחלץ את שאר משפחתו. דני חזה במראות קשים מנשוא, ובנפגעים רבים מספור. לתחושתו היה מוגן מלמעלה, וכך ניצלו חייו וחיי משפחתו פעם אחר פעם. דני מתנחם בעוצמות שגילו האנשים בישראל לאחר הטבח. בעזרה ההדדית ובהפצת הטוב. לא יקרה לנו דבר כזה שנית, הוא מבטיח, אך אין שיר, המתנגן כעת בראשו.
איפה התרחש האירוע:
שדרות
שם המתועד/ת:
דני אייזנמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10













