העדות המלאה
עדות
דורית ארנפלד
דורית נולדה בקיבוץ ניר יצחק אבל עזבה את הקיבוץ לפני שנים רבות. ב-7 באוקטובר בנה התקשר אליה לביתה בהוד השרון ועדכן שבקיבוצי העוטף יש מלחמה וחדירה של מחבלים. דורית וחברים נוספים מהקבוצה שלהם מהקיבוץ ניסו לברר את תמונת המצב, אבל לא היה מענה מחברי הקבוצה הנמצאים בקיבוץ. כשהתבררה תמונת המצב המטלטלת - חבר אחד נהרג, ילדים של חברים נוספים נרצחו, אח של חברה נחטף ועוד בשורות מטלטלות - דורית לא יכלה להפסיק לבכות. היא חשה צורך להיות עם החברים שפונו לאילת. כעבור כמה ימים היא הגיעה למלון באילת, פגשה את חבריה וחברי קיבוץ נוספים, התחבקה עם כולם, שמעה את קורותיהם וחשה חיבור מחדש לקיבוץ. היא נסעה להלוויות בקיבוץ וממשיכה לשמור על קשר רציף עם חבריה. דורית לוקחת חלק פעיל בתורנות מידי יום רביעי באוהל של ניר יצחק בכיכר החטופים.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
דורית ארנפלד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
מדיה נוספת
דרורית וייס
"מה שהחזיר את תחושת האונים היה הקמת מערכת החינוך"- דרורית וייס מספרת על שבעה באוקטובר בסעד
רות בן ואליד
"ידענו שאנחנו חייבים לשמור על הקהילות שלנו. להחזיר אותם" - רות בן ואליד על אתגרי מערכת החינוך במלחמה
אירית אפרתי
"חברים מקבלים הודעות על ילדים פצועים וילדים מנותקי קשר" אירית אפרתי מעין הבשור מספרת על 7.10
ליהיא אברמוב
"אנחנו צריכים להיערך לצוות לבשר למשפחות" - ליהיא אברמוב מספרת על שבעה באוקטובר במושב ישע
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
