
העדות המלאה
עדות
אלעזר רובינשטיין
אלעזר הוזעק ע"י מפקדו בזק"א בשבת בערב. הם דהרו לדרום, בג'יפ ואחריו האמבולנס של אלעזר. כשהגיעו לכביש 232 נתקלו לראשונה במראות הקשים: מכונית פרטית קטנה שבבגאז' שלה היו גופות של שתי צעירות ירויות, ג'יפ מג"ב שחטף RPG ונהגו מת על ההגה. אז הבין שהוא בזירת מלחמה. בדרך למתחם הנובה נסעו בין גופות מכל עבר ועל הכביש, מכוניות שרופות ועצים שעדיין בוערים. כשהגיעו לאזור המסיבה נדהמו ממראה שדה שלם ובו שורות שורות של גופות שאספו חיילים. המפקד לקח אותם לפנות אמבולנס שהיו בו 18 חללים. הם המשיכו לאסוף חללים מהמכוניות השרופות, בין העצים ובשדה החרוש. העמיסו על משאיות אין ספור שקיות של גופות. בדרך למחנה שורה נכנסו לרעים ופגשו שם את דדי שמחי שומר על גופת בנו. סיטואציה שזיעזעה אותו. למחרת חזרו לנובה לאסוף גופות כשסביבם מתנהל מצוד אחר מחבלים ומסוקי קרב יורים מהאוויר. על האכזריות והטבח שראה בקיבוצים לא רצה לספר. ניכר שהחוויות עוד חיות בתוכו והטראומה נוכחת בחייו גם עכשיו.
איפה התרחש האירוע:
רחבי עוטף עזה
שם המתועד/ת:
אלעזר רובינשטיין
ארגון:
זק״א
שפה:
עברית
קרדיט:

מדיה נוספת
ֵהדר גלברד
״היד שלי הייתה כל הזמן על הידית של הממ״ד. פתאום אתה שומע אנשים הולכים בקומה השנייה״-הדר גלברד מבארי
ערן ניסן
"צוות רפואי יהודים וערבים, והאנשים שטיפלנו בהם הם יהודים וערבים" - ערן ניסן על המיון בסורוקה ב-7.10
הלל אקוטונס
״התחושה שנותרה לי זה בעיקר חוסר אונים, תחושה שאני לא חוויתי אף פעם בחיי״ - הלל אקוטונס מעין הבשור
יוני קרוטנברג
"לא לצאת למקרים, הכבישים מלאים במחבלים" - יוני קרוטנברג מקיבוץ מגן מתאר את התחושה הקשה בשבת
בוריס וולוביק
"בעבר שמענו כמות כזאת של אזעקות רק בחטיפתו של גלעד שליט"- בוריס וולוביק על 7.10 בניר עם
רועי רשף
"הייתי בקונפליקט קשה בין נסיעה לקיבוץ לשמירה על הוריי"- רועי רשף ממפלסים על 7.10, הרחק מביתו בקיבוץ
נטע רז
"הכי שמחה שאני חלק משער הנגב, חלק מהעשייה ומהעוטף וכל מה שקורה פה" - נטע רז, מועצה אזורית שער הנגב













